היי כולן. שבוע 36 אני שבוע 36, הריון ראשון ברוך ה הריון תקין לגמרי. ללא דימומים ללא כאבי התרחבות אפילו.. אני אחת שבחיים לא כאבה לה הבטן במחזור, אני לא יודעת איך זה מרגיש. ביום חמישי הייתי אצל הרופא נשים שלי, הוא אמר לי שלדעתו אני אלד כבר בשבוע 37. בימים האחרונים יש לי כאבי גב וכאבי בטן תחתונה, מרגישה שהבטן שלי נמתחת , דקירות למטה ולחץ אני לא יודעת איך מרגישים צירים או כאבי מחזור אבל נהייתי ממש פרנואידית כי הרופא אמר לי שלדעתו אלד בשבוע 37, כמובן שאי אפשר לדעת אבל עדיין..... לא יודעת מה לעשות עם הכאבים האלה, איך להתנהג.. זה צירים? זה כואב לי אבל יחסית נסבל.. מרגישה חסרת אונים ממש.

שאלה תגידו בשקיפות עורפית אפשר ליראות עם זה בן או בת??

היי יש כאן עוד מישהי שמרגישה שנתפקס לה השריר באיבר מין כל פעם שהיא מתהפכת מצד לצד???

איפה הכי מומלץ ללדת בירושלים באיזה בית חולים?

אני חייבת עזרה בנות, קצת ארוך אבל אין לי מקום אחר לפנות אליו נכון לכרגע, מבולבלת ולא מצליחה להירדם! היינו היום בערב על האש והיינו עם הבן שלי בן חודשיים (לא היה מי שישמור עליו), במשך חצי ערב הוא לא מצא את עצמו והתחילו הכאבים של הגזים והוא בכה המון ובעלי התחיל להתעצבן (לא הראה מבחןץ אבל אני מכירה אותו ויודעת שהתעצבן, בנוסף לזה גם שתה), מלמל וזרק לאוויר בשקט מילים כמו ״איזה ילד מציק, תשתוק כבר, נהרסו לי החיים״ וכו׳... הגענו הביתה והכלב שלנו עשה קצת שטויות בבית (לקח בגדים מהסל כביסה אבל סתם שיחק איתם), בעלי ביחד עם האלכוהול ששתה איבד את זה לגמרי ובא להרביץ מכות לכלב ואני עם הילד על הידיים רק עומדת מול הכלב ומנסה להרחיק את בעלי והוא לא הצליח להגיע לכלב, ניסה לדחוך אותי ואני נלחמת בו תוך כדי שהילד בוכה על הידיים שלי, וזה היה כנראה מה שגרם לו לאבד את זה לגמרי והוא תפס אותי בפנים חזק וניער אותן והציפורניים שלו שרטו אותי וירד לי דם, זרק לאוויר מילים כמו ״יבת זונה, יבת של אלף זונות, ישרמוטה, הרסת לי את בחיים מהרגע שנכנסת אליהם, אני שונא אותכם, אני שונא את הילד הזה, אני חייבת לעוף מהבית הזה, עוד פעם אחת תתעקבי אני ידקור אותך, אני ירצח אותך״ ועוד כל מיני מילים כאלה... פשוט קפאתי במקום, לא הצלחתי לזוז, התחלתי לרעוד תוך כדי שאני מרגיעה את הילד שלי שבוכה לי על הידיים ןהסיטואציה הייתה מזעזעת... מפה לשם אחרי כמה זמן הוא נכנס לחדר והלך לישון. בנות אני לא יודעת מה לעשות, זאת פעם ראשונה שדבר כזהקוקה, הוא כן ידוע בתור בן אדם כם פתיל קצר וחסר סבלנות אבל מזה ועד ללהגיע למצב של היום... אני אובדת עצות, לא מצליחה להירדם, הצלחתי להרגיע את הילד וכרגע הוא ישן עליי בסלון אבל אני באמת לא יודעת מה לעשות. אני יודעת שלקום וללכת זה הפיתרון הכי ״קל״ אבל האם באמת לעשות את זה? ובבקשה אל תשפטו אותי ואל תגידו לי ישר לקום וללכת כי אני גם ככה חושבת על זה...

שלום , אני מטופלת בivf וברוך השם בדיקת בטא חיובית (116) , אם כך ביום ראשון אני צריכה לבצע בדיקת דפ נוספת , ידוע לכן כמה ההכפלה צריכה להיות ?