תינוק בן חודשיים וחצי ובקושי מחייך חיוך חברתי יש דרך לעודד את זה מה עושים? דואגת ממש

בנות שבוע 39+6 התחיל לי דימום בצבע אדום בהיר ללא ירידת מים ללא כאבים הלכתי להיבדק בדקו לי את השליה בדקו הכל ונראה תקין פתיחה 1 צירים מרוחקים ומוניטור תקין. אני לא מבינה מאיפה הדימום הזה, זה בהתחלה היה דימום עם מים (לא ירידת מים) ובהמשך באמת יותר רירי אבל עברו כמה שעות וכל מאמץ יש שוב דימום למשל ישבתי בשירותים פתאום יצא חתיכת דם כזה אני לא מבינה מה זה, זה מאוד מלחיץ אותי בבקשה מי שחוותה דבר כזה או שיודעת משהו על זה ויכולה לעזור לדעת הרופא זה הפקק הרירי פשוט

בשבוע 15 עשיתי אולטרסאונד ולא היה אפשר לראות את מין העובר, כרגע אני בשבוע 19, הרופאת נשים זזה לי בגלל המצב הסקירה מערכות מאוחרת גם נדחתה.. הלכתי לרופא תורן במקרה הרופא עזב לפני הזמן.. מתה מסקרנות מה יש לי בבטן! נראה שהוא לא רוצה שאדע..

התייעצות לפני 5 חודשים עברנו לדירה בשכונה חדשה בעיר. הבן שלי עלה לגן עירייה בשכונה החדשה ככה שלא הכרתי אף אחד. בקבוצה של ההורים בגן החדש, כתבתי את שמי ואת שם הבן שלי ושנשמח להכיר לפני תחילת שנה וכו וכו. מפה לשם, התחלתי לדבר עם אמא מהשכונה וממש היה קליק בינינו. הסתבר גם ששתינו עתידות ללדת באותו זמן, הילדים שלנו מן הסתם באותו גיל, אופי דומה ותחומי עניין ועוד. אמרנו נעביר את החופשת לידה ביחד ונעשה טיולים בעגלה וכאלה. אני ילדתי בסוף חודש וחצי לפני הזמן עקב מצוקה של העובר, והיא ילדה במשוער שלה. מאז שהיא ילדה אני מרגישה שאני רודפת אחריה. מציעה לה לא את לטיולים איתי עם העגלה, להיפגש וכדומה. עברה עליה תקופה לא קלה עם עניין ההנקה והכי השתדלתי להיות שם בשבילה והכל. אבל אני מרגישה שאני ממש רודפת אחריה. היא יוצאת לטיולים ולא מזמינה אותי, לא מדברת איתי בכלל בכלל (לא זוכרת מתי פעם אחרונה היא זו ששלחה לי הודעה).די התרחקתי ממנה ונתתי לה את הספייס שלה (לא שהייתי חופרת או מציקה כן? אבל אמרתי לעצמי שהיא אחרי לידה ואולי היא צריכה את הזמן שלה). יצרתי קשר אחרי שבוע וחצי וכתבתי לה חג שמח בערב סוכות, יצא לנו לדבר פה ושם קצת, אבל שוב - מרגיש אותו דבר. נגיד עכשיו שלחתי לה נגיד מה קורה, והיא ענתה לי ״בסדר, בדיוק בטיול עם העגלה״ זה כזה מבאס …. ככ התרגשתי שתהיה לי חברה בשכונה הזאת שכ״כ זרה לי, ומישהי להעביר איתה את חופשת הלידה. בסוף בכלל לא מתראות… ואין לי כח לרדוף או להרגיש שעושים לי טובה. האם לשחרר לגמרי לדעתכן או לנסות לדבר איתה על זה?