מחפשת טיפה עידוד.... היום ביקשתי משכנה לשמור על הבן שלי בן 3 לשעה וחצי כי היה לי לצאת לכמה סידורים דחופים... כשחזרתי הבן שלי היה ליד הבית-ישב על הרצפה וסיפר לי שהוא בכה ליד הדלת של הבית הרבה זמן כי הוא דפק ולא רציתי לפתוח לו... מפה לשם הבנתי שהיא לא ממש שמרה עליו והוא היה ממש צמא ובא לבית לשתות ולא פתחתי לו כי לא הייתי בבית אבל הוא היה בטוח שלא רציתי לפתוח לו..... כל כמה דקות הוא סיפר לי את הסיפור וניסיתי להגיד לו שזה לא נכון-אבל ככה כנראה הוא הרגיש... יש לי מזה מצפון ואני לא מפסיקה לחשוב ולבכות על זה שהבן שלי ישב על הרצפה ופשוט חיכה שאני יפתח לו את הדלת!!!! פשוט כואב לי בלב על הילד....😪😥😭