היי אמהות יקרות עברתי דיכאון אחרי לידה עם ביתי הבכורה שהיא כבר בת 9..היא ילדה מהממת ויפה אבל אני תמיד בסוג של הרגשה של התמודדות איתה..יש לי אחריה 2 בנות נוספות ועכשיו אני בהריון רביעי וכל הזמן חוזר לי ההרגשה הזו והייסורי מצפון האלה שלא התחברתי אליה מיד ועד היום איתה מאוד מאוד קשה לי וזה ממש כואב לי, אני רוצה לאהוב אותה ולחבק אותה בלי ההרגשה הלא טובה שעוברת לי בגוף מיד שהיא מתקרבת אליי..לא רוצה להתמודד פשוט לאהוב אותה.. אני עושה הכל עבורה ואפילו מעבר כדי שחלילה לא תרגיש מה מתחולל אצלי פנימה..אני תמיד אומרת לעצמי שלה מגיע אמא שאוהבת אותה בלי התמודדות והיא לא אשמה שהיא נולדה שהייתי רק בת 20 ולא מוכנה לזה ועמוסה בתורה לא שפויה בלימודים אודה לעצות אם מישהי חוותה את זה..