אין עדיפות לגיל, גם אם היא קטן ואתם רבים ומתנהלים בצורה זוגית לא טובה מולו הוא יזכור. ברגע שמישהו מכם לא מאושר או שהוא סובל הילד מרגיש ולא משנה באיזה גיל. ברגע שאתם תהיו מאושרים בנפרד ותשקפו את זה לילד בצורה הטובה ביותר והתואמת לגיל שלו זה יהיה יותר קל. תראו לו את הבתים שלו, את החדר החדש שיהיה לו. תשתפו בתהליך (שוב תלוי גיל) ותהפכו את זה למשהו חיובי..

בדיוק מה שעדן אמרה. אצלי הם התגרשו בגיל מבוגר יחסית, וזה דפק את כולנו (זה היה קצת מורכב אבל הם התחילו להתגרש כשהייתי בת 14 או 13, אחותי 6 שנים מתחתי ואחי 4 שנים מעלי. היו גירושים מכוערים ואכלנו עליהם הרבה חרא גם אחרי שהגירושים קרו. עד היום רואיל עלינו את הסימנים אם זה בעיות פסיכולוגיות לאחותי או השנאה למוסד הנישואים ממני ואחי. חשוב לעשות את זה נכון. אפשר!!! לעשות את זה נכון. ואני יודעת כי ראיתי אנשים שהתגרשו ועשו את זה בסדר גמור. לא להוציא את זה על הילד, לשתף אותו, לא להפוך את זה למשהו מכוער, ולא לשים אותו באמצע ככלי מלחמה. אם אתם צריכים אתם יכולים להתייעץ עם גורם מקצועי שייעץ ויעזור. אז הגיל לא משנה. משנה איך אתם עושים את זה.

לפי דעתי כמה שיותר קטנים שיגדלו לתוך המציאות כשגדולים מבינים יותר קשה לקבל ולפעמים יש כאלו שיקחו צד