פורקתתת אני נשואה עם תינוקת ובהריון פעם הייתי חילונית לגמרי היה לי מליון חברים בניפ ובנות הייתי יוצאת מבלה שותה וכו ואף פעם לא הרגיש לי שלם תמיד הייתי אהובה מאוד בסביבה שהייתי בה תמיד היה קוראים לי לכל מקום כל הזמן חפלות והכל הייתי נהנית אבל רציתי כל כך להתחתן להרגיש נאהבת התחזקתי עם השנים והתאהבתי בבורא עולם התחתנתי וגם בגלל כל ההבדלים די התנתק הקשר מהחברים והחברות ( היינו חבורת ילדות כזאת ) אני מאוד אוהבץ אותם ועד היום שרואה אותם תמיד אומרת שלם מדברים והכל אבל לא נפגשים כמו פעם כי זה כבר לא אותו מצב לא אותו מקום בחיים פעם הייתי נפגשת עם חברות לפחות 3 פעמים בשבוע היום פעם בשבועים ובקושי לא כי בעלי לא מפרגן כי פשוט אני עייפה עם הילדה עבודה וכו ואני פשוט אין לי כוח לצאת מהבית זה מאוד חסר לי אתמול היה חפלה כל החברים של עצמאות אמרו לי לבוא ולא הלכתי כי פחות מתאים לשבת עם כיסוי ראש ושמלה בהריון עם 100 איש שירים מוזיקה וודקה ריקודים זה נוגד את הדרך שאני הולכת בה שלחו לי הרבה לבוא ולפחות רק לומר שלום העדפתי להישאר בבית ולהיות עם בעלי היינו קצת ואז חתכנו לישון ב12 עכשעו אני רואה את הסטורים של טתמול ואני נורא מקנאה .. פלאום מבאס אותי שלא הייתי שם אני יודעת שזה סתם ערב טזה פחות קשור עכשיו אבל פתאוםםם לא יודעת פתאום באלי ללכת לרוקד לשתות ולהתפרק מצד שני טוב לי איפה שאני נמצאת היום די מיציתי את כל החיי מסיבות והכל ונהניתי אבל פתאום כאילו חסר לי כאילו כל החברים שלי נהנו ואני כבר עמוק בחיים הבוגרים חח שברוך השם טוב לי איתם מאוד סתם פורקת את מחשבותיי תודה למי שקראה עד כה