דיכאון אחרי לידה ילדתי לפני חודשיים ואני מרגישה שאני לאט לאט שוקעת לדיכאון. לא הייתי בדיכאון מעולם, להיפך, אני בנאדם מאוד שמח וקליל. לאחרונה שום דבר לא משמח אותי, גם לא דברים שאהבתי לעשות קודם. פתאום יש לי מחשבות טורדניות ובכי. איזו חרדה קיומית בלתי מוסברת. מסתכלת על התינוקת שלי ובוכה. מטפלת בה ומרגישה כאילו אני מטפלת שלה ולא אמא שאמורה להתחבר ולאהוב אותה. היום אמרתי לבעלי שאני לא מרגישה שאני אוהבת אותה, שזה משפט נוראי להגיד אבל זה מה שהרגשתי. הרגשתי שאני מבינה אנשים שנוטשים את הילדים שלהם, כי גם אני היום הרגשתי שבא לי לקום וללכת, פשוט לשכוח שילדתי אותה בכלל. מישהי פה התמודדה עם מחשבות כאלה או דברים דומים? מה עשיתן? אני מדברת עם בעלי וחברה טובה והם מנסים לעודד אותי אבל זה לא עוזר יותר מידי.