תקופה מאתגרת כלכך, 4 שבועות אחרי לידה אני עוד כאובה בגלל תפרים שלא סגרו טוב, הילד עם גזים. כבר לא יודעת להבדיל מה זה מה וכל הסימנים האלו של מכניס ידיים לפה, או עושה "נה" הכל מבלבל ולא מרגיש נכון, לא כל פעם שהוא עושה "נה" אומר שהוא בהכרח רעב כי הוא אכל לפני רגע את המנה שהוא צריך ואחכ הוא יקיא הכל. ולא כל פעם שהוא שם ידיים בפה זה אומר שהוא רעב כי לפעמים הוא צריך מוצץ שירגיע. בא לי להיות אחרי כל הלחץ הזה שהתינוק לא יודע לבטא את עצמו. אני מרגישה ככ מתוסכלת והמצב הפיזי לא מוסיף לי. מרגישה שאני לא תמיד אמא טובה שאני לא מזהה את הסימנים המקדימים לשינה ובעקבות כך יוצא שאני לא מרדימה בזמן והוא עייף יתר על המידה. ודווקא בזמנים שאנחנו יוצאים מהבית הוא נרגע וזה הזמנים שהייתי מתה לישון כי הוא רגוע, ואז חוזרים הביתה והוא מאבד כיוון. תקופה מאתגרת ומתסכלת במובנים מסוימים. אף אחד לא מכין אותך לזה, לא בגיל 20 ולא בגיל 30, אין ספר להורה המוצלח. רק מתפללת שאני מעניקה לו כל מה שהוא צריך כדי לגדול ולהתפתח ולא מפספסת כלום..