איפה קבעתן תורים? שקיפות וסקירה שניה דרך הכללית וסקירה ראשונה דרך פרטי זה סבבה? מה דעתכן?

כאילו במחזור היי ! אני בשבוע 27 , יש לי כאבי מחזור קל , לפעמים כשמתעוררת בלילה מרגישה בכאב , זה נורמלי ??

גיליתי על ההריון אחרי הפרידה- פריקה. היינו יחד שנה, מאורסים אחרי 7 חודשים.. קשר מאוד מורכב כי הוא חי בארה״ב עברתי לגור שם לשלושה חודשים והחלטנו להיפרד כי לא הפסקנו לריב..אני מאשימה את השיעמום שלי מלהיות בבית כל היום ואת זה שהוא דחה את עיניין החתונה כל הזמן למרות שהתכנון היה שנתחתן ברגע שאגיע לשם. תוך כדי כל הזמן ניסינו להיכנס להריון (הוא מבוגר ממני אני 27 הוא 42 אבל נראה ממש צעיר) וכל חודש שלא נקלטנו הקרע בנינו גדל ובנוסף הוא ממש פעיל ברשתות החברתיות עם המון עוקבים והרבה בחורות שהן לטענתו סתם מעריצות אבל אני רואה את כל הלייקים והתגובות ההדדיות. החלטנו להיפרד בכאב גדול כי יש בנינו אהבה אבל לא מסתדרים כי אני דורשת מחויבות והוא קיבל רגליים קרות וחזרתי לארץ. חודש וקצת אחרי גילית שאני בהריון, הפלה לא באה החשבון כי כבר עברתי אחת לפני שנתיים ונשבעתי שלא אעשה את זה יותר. כרגע אני בחודש חמישי אנחנו בקשר צמוד של שיחות וידיאו כל יום כל היום הוא אומר שהוא אוהב ושרוצה שנעבוד על היחסים אבל עדיין לא מוכן לדבר על חתונה ומחויבות. אני מרגישה כאילו ניצל אותי כדי להביא ילד לעולם והמחשבה הזאת לא מרפה ממני.. הוא לא מתכוון להגיע לארץ עד שבועיים לפני התאריך המשוער מה שמאוד מפריע לי ורק מגביר את ההרגשה שאני כמו איזה אם פונדקאית שהוא מצא כדי להביא ילד. חייבת לציין שאנחנו חברים מאוד טובים הוא מאוד תוך וקשוב אבל החוסר מחויבות והאינסטגרם פשוט גורמים לי לחוסר ביטחון מטורף ועצב מאוד גדול. אני יודית שהבאתי את זה על עצמי ואני לא מצטערת שנכנסתי להריון חלילה כי התפללתי ורציתי את זה מאז ההפלה אבל עדיין הנפש שלי לא רגועה :(

דיקלקטין היי בננות מתי הפסקתן לקחת דיקלקטין בשבועיים האחרונים הורדתי את כדור הצהריים והורדתי לכדור אחד לפני שינה ואני מרגישה פחות בחילות האם לנסות להפסיק ? שבוע 21+6

במות שעשו חיסון שעלת היה לכן תופעות ? אני חצי שעה אחאי רק מקיאה חלשה ועם חום הגיוני ?!

דיכאון אחרי לידה.. איך יודעים? איך מטפלים? אמי אמא לילד ראשון ותמיד ידעתי שאהיה חרדתית ודאגנית אבל לא חשבתי ברמה כזו.. כשהתינוק בוכה ואני לא מצליחה להרגיע אני נכנסת לממש חרדה.. כשאני איתו בחיסון ורואה את המחט אמאלה והבכי אחר כך שלו אני מתה בתוכי.. ולא מסוגלת לתפקד באותם רגעים ממש רואה שחור.. בקושי משחררת אותו לאחרים שירימו אותו אפילו משפחה.. נמנעת מלצאת איתו בחוץ אלא אם כן זה חייב כמו לקופח או טיפת חלב .. מרגישה כל פעם חרדה לו ולשלומו.. לפעמים אני פשוט שוכחת לאכול.. או לא בראש מעייניי לאכול בכלל.. נטו הוא שהמון על הידיים כי הוא בן חודש ושבוע והמון בכי וגזים.. תקופה שמרגישה לבד שהחברות נטשו.. שהמשפחה לא קרובה ולא מחבקת ואין שום עזרה מסביב.. אני לא מצליחה להנות מהתקופה הזו.. מרגישה שקיבלתי פשוט נחיתה לא רכה בכלל.. יש שהרגישו כמוני בלידה הראשונה ובכלל? איך מטפלים בזה כשהסביבה לא תומכת ולא עוזרת?