אין לי חברות שיש להן ילדים אז בכלל אני לבד...

זאת תקופה קשה מאוד מאוד. קחי בחשבון שבגיל הזה אין סדר יום וככה זה אמור להיות. אני מבינה את הפחד.. נכנסתי להיון חודש לפני הסגר הראשון וילדתי בערב ראש השנה. היום אפשר להגיד שזה די מאחורינו. תצאי לסיבוב בעגלה כשהילדה בעגלה, את והיא צריכות את זה. אישית לא יודעת עד כמה הייתי מפחדת ללכת למקום סגור היום אבל זה כמובן שלך. שימי לך סדרות בנטפליקס כשאת בבית עם טלויזיה רועשת קצת שלא יהיה לך רעש של בית קברות ותתחילי להפנים שעוד מעט יהיו לה פרקי ערות ורק מתוך פרקי הערות תוכלי להתחיל לבסס סדר יום כלשהו שגם הוא יהיה תמיד דינאמי

גם אצלי זה היה ככה בהתחלה הייתי ממש מבולבלת בזמנים לא היה לי רגע לעצמי הייתי רק סביב הילד אבל אני יעודד אותך בזה שזה פשוט מסתדר מעצמו ככל שהם גדלים ככה נהיה להם סדר יום יותר ויותר ברור אבל שהם פיצקים אין להם סדר ואנחנו לגמרי איתם. קומי בבוקר תאכלי אותה תכיני לך ארוחת בוקר צאו לפארק הקרוב אליכן תעשו סיבוב גדול תשתדלי שהיא תהיה ערה ותחזרו הביתה תנוחי קצת בזמן שהיא ישנה תתחילי בלצאת בבוקר לטייל ולנוח לעשות את מטלות הבית בנחת ותנסי למלא לך את היום בתעסוקה בזמו שהיא במשטח פעילות על ידך אבל לאט לאט אני מאמינה שכולנו עוברות את התקופה הזאת. שולחת לך חיבוק❤

תצאי לטייל שימי מסכה ותטיילי בשטח פתוח ושמרי מרחק מאנשים אם את מפחדת, את זקוקה לאויר צח וגם שמש עושה טוב לדיכאונות ולגוף, אין סדר יום בגיל הזה אבל לאט לאט יהיה יותר ויותר קל, אני כל יום משתדלת לצאת מהבית אפילו אם זה לסיבוב קצר