מרגישה כאילו אני לבד בזוגיות, אנחנו נשואים שבוע הבא 6 שנים , 2 ילדים ואני בהריון חודש חמישי. הוא עובד קשה, עושה תואר קשוח ביותר ואני בבית עם התינוק בן השנה. אני יודעת שהוא עובד קשה מאוד(!) אבל אף פעם מחוות לא היו הצד החזק שלו.. אני אוהבת שקונים לי הפתעה פעם ב. , גם אם זה רק בורקס גבינה. שאדע שחושבים עליי ושאכפת ממני. אני פעם הייתי משקיע לו כל הזמן וקונה לו כל מיני דברים חמודים ומכינה לו מכתבים, אבל עם הזמן שראיתי שזה לא הדדי ירד לי החשק .. והפסקתי... עצוב לי מאוד לכתוב את המילים האלו, אבל אני מרגישה שאני גרה בדירה עם שותף, ולא בן זוג.. לא יצאנו כבר מעל שנה למסעדה, ואין שום הצעה גם .. לא אכפת לו, אני סגורה פה בין 4 קירות ואין לי עם מי לדבר. מרגישה בודדה מאוד וזה גדול עליי אני רוצה לחיות עם שותף לחיים ולא עם שותף לדירה. אין לי כוחות לדבר איתו על זה, כל פעם הוא אומר שאני צודקת, עושה איזה משהו (רק כי אמרתי) וחוזר חלילה לאותו מצב ..