בעלת תשובה ואוף אני מרגישה צורך לפרוק. אני מרגישה מה זה לא מובנת ... כאילו הבן היחיד שמבין אותי זה בעלי אבל בתקשורת היומיומית שלי עם אנשים אני מרגישה שכל הזמן מנסים להכניס לי סתם, סתם לדקור ולעקוץ. "אני לא מאמינה שצריך היתר מרב בשביל ככה וככה" , "למה לכשרויות יש מיליון רמות שונות אני לא מבין", "תאכלי כבר כשרות רבנות מה ההבדל??? זה כשר" "מה את הולכת לעשות אחרי הלידה? גלולות??" כאילו לא הבנתי מה אתם נכנסים לי לגרון, לקיבה, לרחם, לאמונה. מה אכפת לכם ומה כואב לכם ומה דחוף לכם לדקור כל שתי שניות?? אני מעולםםםםםם לא באתי לאחת החברות שלי או להורים שלי או לכל אדם אחר ואמרתי לו "אוי ואבוי זרע לבטלה" או "אוי ואבוי אתה אוכל לא כשר" או "אוי ואבוי חלב נכרי" או "למה אתה לא טובל כלים?" מעולם לא הכנסתי את האמונה האישית שלי וההשקפה האישית שלי לחייהם של אחרים. באמת באלי כבר לרסק את הפלאפון עם פטיש אני מרגישה שכל הסביבה שלי רעילה לי ועושה לי מחשבות של כעס ועצבנות ואני כלכך מנסה לעבוד על זה🤦🏻‍♀️ קיצור. הורמונלית ברמות ומתוסכלת מאנשים כבר. לא באלי לדבר עם אף אחד יותר לעולם.