מי יודעת...? בנות מי יודעת על מה ואיך מקבלים שמירת הריון ? אני לא במצב שיכולה להרשות לעצמי לא לעבוד אבל קשה לי יוחר מ3 4 שעות זהו מתחיל לי כאב ראש וסחרחורות ובחילות ובקושי זזה מרגישה שאם יתכופף שוב או יסתובב מהר פשוט יפול או יקיא .. אני עובדת פיזית ומשתדלת כמה שיותר להקל על עצמי ומים אני שותה ובכמויות בעיף יכולה לסיים בקבוק וחצי-שתיים גדולים

שאלה חשובה אנא עזרתכן אני 5 ימים אחרי לידה ומניקה. יש לי כל הזמן פיפיהשטלה אם זה הגיוני? או לדאוג? כל הזמן אני מתכוונת ממש הרבה. אני משתדלת לשתות הרבה בגלל ההנקה אבל בכל זאת מודאגת

האם אי פעם שמעתן על מישהי שעשתה בדיקה ביתית ולא עשתה אחרי זה בדיקת בטא ? וישר קבעה תור לרופא ??

תינוק בן שנה וחודשיים עדיין צורח ובוכה שמתעורר ורעב ביום ובלילה. כמו שהוא עשה שהיה בן חודשיים... איך שפותח את העיניים צורח עד שמקבל בקבוק. מובן לי שזה הצרכים שלו ואני תמיד מכינה מהר ולא כועסת או משהו. פשוט מעניין לדעת מאיזה גיל בערך זה משתנה ויש יותר סבלנות לחכות? כי ככה אין מצב לתת מוצקים ולא בקבוק. נותנת מוצקים רק לא אחרי שקם משינה.

אני כבר לא יודעת מה לעשות אני לא בהריון. לא יכולה לסבול את בעלי לפעמים. הוא משגע אותי!!!!!!!! אנחנו רבים כל הזמן, על שטויות וגם על דברים רציניים. בזמן האחרון אני פשוט לא מסוגלת להיות איתו ביחד בבית. הוא מתנהג כמו ילד קטן, אני מעירה לו על משהו והוא לוקח ללב ונהיה רציני ודרמטי ואין לי כוח לזה כבררר אני עובדת בגן ילדים מ8 עד 16:00, עם תינוקות! קורעת את עצמי שם, חוזרת לבית ונקרעת גם בבית. כביסות, שטיפה של הבית, סידור של הבית- הכל עליי!! הוא בבית עם הבן שלנו(בן שנה) ואני יודעת שזה קשה (מהלידה ועד גיל שנה אני הייתי עם הקטן בבית כי בעלי היה בקבע) אז אני מבינה כמה זה קשה) אבל בחייאת!! תעזור לי!!תרים תתחת שלך ותעשה משהו!! אני מרגישה ממש אמא של לפעמים עם איך שאני מדברת אליו או שהוא שואל אותי דברים הוא לא מבין אותי או מכיל אותי. לא יודע להגיד את הדבר הנכון אף פעם, מתרכז בשגרה היומיומית ולא בנו. אין בי כוחות כבר!!! עולות לי מחשבות נוראיות בראש לגבי הכל אני רק עצבנית בבית ואני מצפה ממנו שינסה לעזור לי להיות יותר רגועה, שיעשה אותי שמחה... כי אני הרבה זמן לא כמה שדיברנו שנשתפר ונעבוש על עצמנו-וכלום! אנחנו פאקינג רבים בצעקות ליד הילד!!! אני מתה מזה!! לא רוצה שיגדל בבית של ריבים בכל שיחה שאנחנו עושים- אני זאת שמדברת 99% מהשיחה.. והוא מידי פעם מעלה דבר או שניים אבל בכל הזמן פשוט מסתכל עליי ושותק. קשה לו להיפתח.. אני מרגישה כאילו אני תקועה איתו ככה לכל החיים, שזה ישאר המצב ככה לכל החיים ונהיה מהזוגות האלו שמה שמשותף בניהם זה ילדים. הוא אוהב אותי ואני אותו. אנחנו פשוט התרחקנו כל כך שאני לא יודעת כבר איך לשפר. מה לעשות סליחה על הבלגן בכתיבה, פשוט הוצאתי מהלב

מה מותר לאכול בסכרת הריון? שיגעו אותי כבר