מי ערה? ולמה? .

בבקשה אני זקוקה לעזרה.. גבר אלים?? מה לעשות?? נולדה לי ולבעלי תינוקת מהממת תודה לאל לפני 3 חודשיים. ומאז מרגישה שבעלי יותר בלחץ מכל הבחינות..ובעיקר נפשית.. לפני שבכלל נכנסתי להריון היו לו כל מיני התפרצויות אבל מאז הלידה אני מרגישה שההתפרצומות האלו הלכו וגדלו.. מיום רביעי אנחנו היינו בחגיגות לרגל החתונה של אח שלו..ולי היה פשוט סיוט אחד גדול להסחב עם תינוקת כזו קטנה במשך 4 ימים... נסענו לאיזור הדרום... זה התחיל מיזה שאח שלו אמר לנו שסגר מסעדה ושם הם יעשו את החינה... זה היה ביום רביעי... קור אימייייייייים.... אבל אמרתי אלך לכבד בכל זאת אח שלו.. אנחנו מגיעים ל" מסעדה" עלקקקק ואני רואה שזה אולם אירועים לכל דבר עם מוסיקה רועשת עשן של סיגריות ומלא אנשים....אני רק נכנסת לתוך האולם עם העגלה.. כל המשפחה של אמא שלו באים אומרים שלום.. ופתאום אני מסובבת את הראש ומה אני רואה???? שהעירו לי את הקטנה ומתחילים להזיז אותה מיד ליד בלי אפילו לשאול א6תי ......אני קיבלתי עצבים ופשוט לקחתי אותה לאיזה איזור יותר שקט שם אבל גם במשך 4 שעות הילדה הייתה תחת עשן של סיגריות....ובעלי כל מה שמעניין אותו זה יאללה בואי להצטלם בואי לרקוד בואי בואו בואי.... בכלל לא היה אכפת לו שהבת שלו סובלת ושאני עוד יותר .. ככה נגמר לו לילה אחד מתסכל.... אחרי זה חזרנו למלון שסגרו לנו עד יום שישי ואז היינו אמורים לעבור עוד הפעם למקום אחר לשבת חתן...... סוג של אכסניות כאלו.... זה א6מר ששוב צריך להעביר את כל הדברים שח התינוקת ולהעביר אותה למקום אחר .. בלי תנאים נוחים לתינוקות ובלי כלום... ביום חמישי היה את החתונה.. ובעלי כל שנייה מלחיץ אותי נו תתארגני כבר אני רוצה להגיע מוקדם... רק הלחיץ ובסוף נסע לשם לבד ואני נסעתי עם אח שלו השני וארוסתו... עם התינוקת.. הוא אפילו לא חיכה לנו... הגענו לחתונה היה קפוא ברמות!!!@ הפעם הייתי יותר חכמה ולא נתתי לאף אחד להרים את הקטנה שלי חוץ ממשפחה הקרובה לצילומים... חשבתי ליד השולחן ויש התחלתי להריח גל של סיגריות... א אלי לעצמי אין מצב שאני נותנת שוב לילדה שלי לסבול.. לקחתי אותה למעלה לחדר חתן כלה וגם שם הם לא הפסיקו לעשן... באיזשהו שלב פשוט התיישבתי ליד המשרדים של האולם.. כל הדברים דלי היו למעלה האוכל שלה הבקבוקים הכל.. אני בדיוק ירדתי מטה והחופה תכף התחילה.. הילדה שלי לא הפסיקה לבכות.. היא הייתה רעבה ובדיוק כמה דק לפני הקיאה את הנשמה שלה עלי על כל השמלה ועליה... היא הרגישה ממש לא טוב כנראה מכל העשן הרעש וכל בלאגן... אני הייתי צריכה לחכות שהם ירדו לחופה עד שהייתי יכולה לעלות לתת לה לאכול... מסכנה זה היה סיוט... אחרי החופה בעלי עולה למעלה ..אני הייתי ים א א שלי שבאה לעסץזור לי.. בעלי מתחיל לצעוק איך לא היית בחופה.... אני חכיתי לך איך חא היית שם ... בכלל חא עניין אותו שכמה דק לפני הבת שלו הקיאה את החיים... באיזשהו שלב ביקשתי מאחי שהגיע גם לחינה לקחת א6תנו חזרה למלון כי הילדה ממש סבלה... יום למחרת היינו צריכים לעזוב את המלון ולנסוע לאכסנייה הזו...הכל היה לחוץ והמתח ביני לבין בעלי היה ממש גרוע... אני הייתי צריכה לארוז ולארגן הכל לבד בזמן שהוא הלך לטייל לו במלון... לפני שהיינו אמורים לצאת אמרתי לו שאני רוצה לחזור לבית.. שלא נוח לי ככה עם התינוקת ושקשה לי.. התקשרתי לאחי וביקשתי ממנו לבוא לאסוף אותי..ופתאום בעלי קיבל קריזה..התחיל לצעוק ולהשתגע...וניסה למשוך ממני את התינוקת כשהיא מחוברת למנשא ותוך כדי מאיים שיביא חי איזה אחת... אני התחלתי ממש לפחד ולבכות.. ואמרתי לו שאני אביא לו את הילדה ושרק יעזוב אותנו..

הצילוווו בת שלושה חודשים, הייתה כבר ישנה גם שש שעות ברצף בלילה, (אני מניקה) פתאום ישנה עד שלוש לפנות בוקר ואז מתעוררת כל שעה (3,4,5,6,7,8), ולא נרגעת עד שאוכלת, כבר לא יודעת מה לעשות ולגמרי מאבדת את זה בלילההה 😴😴😴

בנות זה ביוץ או שעדין לא מהנסיון שלכם

עזרה בנושא טיפולי פוריות היי בנות....רוצה להתייעץ עם נשים שעברו טיפולים או כרגע נמצאות בתהליך משום שלי אין שום ידע בנושא. אחותי התחילה טיפולי פוריות ממש לפני הקורונה והספיקה לעשות טיפול אחד שלא צלח רגע לפני שביטלו אותם...החודש היא הייתה באיחור של 3,4 ימים וממש התרגשה(טבעי כמובן לא מטיפול) ומחר הייתה אמורה לעשות בדיקת דם. לצערי ולצערה היום היא קיבלה מחזור. היא שמעה בחדשות שחידשו טיפולי פוריות ובהתרגשות ושמחה התקשרה לקבוע מחדש רק מה?! מסתבר שהטיפולים חודשו רק לנשים מעל גיל 35(היא 31) ...היא התקשרה אליי בבכי מטורף שלא שמעתי אותה בוכה ככה בחיים...בכתה מזה שקיבלה מחזור, בכתה מזה שהטיפולים חזרו באופן חלקי לבנתיים...כמובן שנזרקו משפטים בסגנון של "אני בחיים לא אצליח להכנס להריון בלי העזרה של הטיפולים" (יש לבן זוג שלה בעיה) ועוד משפטים בסגנון של "בחיים לא יהיו לי" ...כמובן שנסיתי להרגיע ולהסביר לה בהגיון שכמו שהמצב נראה כרגע זה ממש עניין של חודשים בודדים עד שיחזירו את הטיפולים עבור כולן והיא תוכל במהרה לחזור אליהם ועוד ניחומים וכ"ו...לא יודעת עד כמה זה עזר לה לשמוע...הנושא הופך לעוד יותר רגיש בגלל שאני בהריון בשלבים מתקדמים..וכל העניין הזה גם אם לא במודע מכניס אותה עוד יותר ללחץ של זמן(אני הצעירה מביניינו) אני לא מכירה את הנושא הטיפולים מכיוון שנכנסתי להריון בנסיון שני(טבעי) ואין לי שמץ של מושג איך ובאיזה מילים לנחם אותה בהמשך...יודעת שגם כשהטיפולים יחזרו זה תהליך שיכול לקחת זמן ומההתפרקות שלה היום התחלתי לחשוב שאולי בהמשך יהיה יותר קשה...אני מפחדת להגיד דברים לא במקום כמו שאומרים למישהו שמעשן סגריות שהוא עלול לקבל סרטן ...כאילו זה לא באמת עוזר...וכך גם בנושא הזה, אני רוצה לשמוע מנשים שעברו טיפולים בין אם כבר עם סוף טוב וגם כאלה שעוד לא..מה מנחם בתהליך הזה? איך אני יכולה לעזור לה? מה בטוח לא להגיד כי זה מעצבן/מרתיח וכ"ו. תודה מראש על הטיפים🙏🏻וכל מי שמחכה לנס הקטן שתזכה לזה במהרה!!!  

קניות לתינוק בנות יש למישהי רשימה מפורטת של כל הדברים שצריך לקנות.לפני הלידה?? אבל הכל כולל הכל😁