פריקה על חברה קנאית... חברה ילדה שנה לפניי, יש לה ילד מהמם בן 1.4. היה לה הריון לא פשוט, לידה קשה, לא הצליחה להניק, ואני הייתי שם בשבילה כל הזמן, בחופשת הלידה שלה ביקרתי אותה פעם בשבוע לכמה שעות כדי שלא תהיה לבד, ממש היה לי חשוב לתמוך בה. אני העברתי את ההריון שלי מסגר לסגר, הילדה נולדה בנובמבר האחרון בדיוק בין סגר שני לשלישי. ההריון היה לי יחסית נטול בעיות והיא "שמחה בשבילי", חוץ מסימפיזיוליזיס שהכה בי לקראת הסוף ועשה אותי חצי נכה (טפו טפו טפו) לכמה חודשים. את החודשים הראשונים אחרי הלידה העברתי עם דכאון ממש קשה, שילוב של הכאבים והנכות שלקח להם המון זמן לעבור, עם הבדידות המטורפת של חופשת לידה בסגר (ברמה שאמא שלי הייתה פה 3 פעמים עד שהילדה הייתה בת 3 חודשים). ולחברה כביכול שלי? לא היה לה אכפת. כשבכיתי לה שקשה לי היא הייתה קרה (כאילו אהבה קשוחה כזה), וכשהתלוננתי שהיא לא באה לבקר אותי היא אמרה שאני מגזימה עם הלחץ שלי מקורונה (כולה ביקשתי שיהיו עם מסכה ליד התינוקת, זה היה לפני החיסונים) ושלא נעים לבוא אליי. אפס מאמץ לעודד אותי או לגרום לי להרגיש הקלה כלשהי. באמת כבר מיציתי את הקשר הזה ואני מחכה שהיא תעבור דירה כבר ויהיה תירוץ להתנתק ממנה.