אל תדלגו לפוסט הבא בלי תגובה!! חייבת את עצתכן כי אתן קבוצת השווים שלי (הריוניות). אני בקונפליקט עמוק עם עצמי.. בעלי משהו כמו 4 חודשים לא ראה את המשפחה שלו מנסיבות הקורונה. בהתחלה כי לא שמרו על כללי ריחוק ומסכות וכל מה שנדרש ואז כי חלו בקורונה ועכשיו עדיין לא שומרים רק שחלקם כבר עברו קורונה וחלקם לא ברור אם עברו לא.. חיו ביחד ולא דיווחו מחלה/בידוד. בכל מקרה.. סיכמנו שחג ראשון אצל המשפחה שלי ושני אצל המשפחה שלו. כבר השלמתי עם העובדה שאין ברירה חייבים ללכת ומה שעזר לי זה שהתחסנתי לפני כמה ימים בחיסון השני. אממה?! בעלי עדיין לא קיבל מנה שניה ובלי קשר. קיבלתי רגליים קרות בנוגע להחלטה לחג אצלם על אף שכבר התחסנתי כי עדיין יש סיכון של 5% ומעבר לזה אני אומרת לעצמי שיד עכשיו שמרתי אז בשביל חודש אחרון להריון אני ״אסתכן״?! אין לדעת מה קורה שם.. וחברים באים ויוצאים ולא שומרים שם.. ומעבר לזה.. אני אוכלת סרטים של פחד מכל שהייה מיותרת עם אנשים שהיו סביבי שלא מקפידים. יודעת שהראש שלי יעבוד שעות נוספות מהחששות. מה הייתן עושות? אבל אמיתי!! כאילו אתן במקומי..