היי בנות, אני לא יודעת מה לעשות. אני ובעלי גרים עם ההורים כבר כמעט שנה ונולד לנו ילד לפני 3 חודשים. המעבר וההיריון היו מתוכננים ואנחנו אצל ההורים כדי לחסוך כסף לדירה. אבל יש לנו כל כך הרבהה חילוקי דעות!! בעיקר עם סבתא שלי (גרים עם ההורים, אחי וסבתא) שחושבת שבגלל שגידלה 3 ילדים היא יודעת הכל, תמיד זורקת עצות ורק מעבירה ביקורת שכולנו סתומים ולא יודעים לטפל בילד. בנוסף בגלל ריבוי האנשים יש הרבה רעש, אנחנו כל הזמן מבקשים שיהיו קצת בשקט אבל הם בשלהם ואתמול כבר ממש היה ריב על זה כאשר סבתא שלי טוענת שאי אפשר להיות בשקט ושבמילא כשהילד בחדר ישן עם דלת סגורה לא שומעים כלום (כן שומעים אומנם יותר שקט אבל עדיין כשילד מנסה להירדם זה מפריע לו). קיצר אוף לא יודעת מה לעשות, מנסה לעמוד על שלי אבל לא מצליחה בגלל העיקשות שלהם שהם יודעים הכל, חוסר התחשבות, כרגע זה או לחזור לשכירות ולוותר על החלום לקנות מתישהוא דירה או להמשיך לסבול את זה ואני לא יודעת איך. עד שחזרנו לגור אצלהם גרנו לבד בניפרד והיה מפלא, גם יחסים שלי עם בעלי וגם עם המשפחה, אבל לגור איתם אני פשוט לא מסוגלת יותררר. מה לעשות?? מאיפה להביא את הכוחות?? כל כך רוצה לוותר על הכל וזהו ורק בגלל הילד מנסה להחזיק את עצמי אבל אני כל הזמן מדוכאת מזה. גם על בעלי זה משפיע וגם על היחסים שלנו.