בזמן האחרון אני קצת מאוכזבת מבעלי וזה גורם לי להתרחק ממנו, לא יודעת אם אני קצת מגזימה או לא. אני מתחילה להרגיש שבעלי בורח מעבודה דרך לימודים. מאז שהכרתי אותו הוא היה סטודנט, הכל היה נראה לי לגיטימי ופתאום אני קולטת שהוא מעולם לא עבד בעבודה אחת רצינית וחזקה, תמיד עובד כסטודנט, תמיד מסתפק במשכורות נמוכות, ועכשיו שוב התחיל ללמוד משהו חדש ,אני כבר סקפטית לגבי הלימודים שלו, ומצד שני הוא לומד כל כך הרבה ומשקיע כל רגע רק כדי ללמוד ולהצליח, כרגע הוא לא עובד כי הוא יצא לחלת וחיים על ביטוח לאומי. אני עובדת ומכניסה את המשכורת העיקרית בנוסף התחלתי ללמוד החלקות כדי לעבוד בערבים שיהיה לנו עוד כסף, אנחנו עם ילד אחד וזה ממש מסתכל אותי. גרנו אצל ההורים שלו שנה ואני השתגעתי שם, עשיתי הכל כדי לעזוב, למרות שהוא לא רצה כי היה לו נוח לגור עם ההורים שלו שמשלמים לו על הכל, בסוף עברנו לשכירות כי התעקשתי אבל ההוצאות גדולות וגן עולה 2900 שקל ,הוא מחפש עבודה, אבל בתחושות שלי האישיות זה שהוא לא באמת רוצה לעבוד, ונוח לו ככה, הוא לחוץ למצוא עבודה כי מפחד שלא יהיה לנו כסף,אבל עושה את זה ממש בלית ברירה. אני כבר לא יכולה יותר ככה, זה מסתכל אותי ממש, אני מרוחקת ממנו, ואנחנו גם בכלל לא שוכבים, אגב גם בזה תמיד הייתה בעיה, לא יוזם כמעט בכלל, שוכבים פעם באף פעם, זה לא חסר לו, הוא לא מבקש ממני סקס כנראה עושה ביד, לא יודעת איך לפנות אילו כבר ומה להגיד לו כי על כל דבר יש לו מה להגיד, אני יודעת שהוא לא מסוגל להיות בלעדי כי תמיד רוצה שנעשה דברים יחד ונראה סרטים ביחד ונשב ביחד במרפסת בכיף אחרי שהילד נרדם. אני מתחילה לחשוש לזוגיות שלנו, כי המצב הזה רק מרחיק אותנו אחד מהשני. טיפול זוגי לא אופציה כי הוא לא מוכן בשום אופן.