מרגישה ממש רע. יש לי ילד בן שנה וחצי, אני עובדת קשה, גם בעלי. מרגישה שבחרתי תחום בעייתי שלא מאפשר לשלב משפחה. לא מצליחה לראות אך אני מסתדרת עם עוד ילד, כל יום נסגר בהרגשה נוראית שאני נותת את המיליון אחוז שלי, כולי מפורקת ושום דבר לא קורה על הצד הטוב. אני לא אמא טובה וגם לא מי שהייתי רוצה ויכולה להיות בעבודה. כל הזמן חושבת כמה החיים יותר פשוטים למשהיא שבחרה בעבודה נוחה ומאפשרת כמו פקידה או מורה ולמה אני צריכה את זה לעצמי. יש כאן בנות עם עבודה קשה, מחוץ לעיר , הרבה שעות??