בא לי לפרוק:/ אשמח לקצת חיזוקים אני עם 3 ילדים קטנים בבית בת 4 וחצי ותאומים בני 3 וחצי ובהריון שבוע 32 בעלי צלם אירועים ומאז שחזרו האירועים עובד ללא הפסקה יוצא לפני שאנחנו מתעוררים חוזר אחרי שאנחנו כבר ישנים +שישי שבת מהבוקר עד הלילה אני מבינה שהיה את המשבר של הקורונה (בזמן הזה עבד במשלוחים גם מהבוקר עד הלילה אבל לפחות בלי שבת ) עכשיו הילדים בחופש וכמובן שהוא עובד כל החופש שלהם מהבוקר עד הלילה ואני תקועה איתם בבית (קשה לצאת מהבית לבד עם 3 צמודים ובהריון חודש 8) ואני פשוט עצבנית וחסרת סבלנות כל היום כלפיי הילדים וכלפיו כי אני פשוט כועסת ומתוסכלת מכל המצב הזה בקושי יש שיחה או הודעה ממנו כל היום ואני פשוט מרגישה כמו חד הורית בכל הסיפור הזה לאחרונה חייבת לציין שהוא כן בעל ואבא מדהים מפנק נאמן דואג שלא יחסר דבר ובאמת אין לו שום דבר בראש חוץ מבית ועבודה אבל הוא פשוט לא רואה בעיניים כשזה נוגע לעבודה איך הייתן מגיבות לזה? הייתן מבינות את המצב ותומכות או גם מתבאסות כמוני?