טוב זה משהו לא ברור לי בעליל! בשבועות האחרונים הילדה מרימה ידיים עלינו נותנת לנו כאפות בלי סיבה ... יכולים לשבת ופתאום היא מעיפה כאפה או נותנת מכה בידיים .. משא ההסברות לא מניב משהו כי אנחנו מסבירים לה בלי סוף שזה לא נעים ולא יפה וכואב והיא מבקשת סליחה וממשיכה אחכ . גם דוחפת וזה אותנו ואת הסובבים. סבא סבתא דודים . אני לא מצליחה להבין מאיפה האלימות הזאת צצה כי בבית אנחנו לא מרימים ידיים ומה שנשאר זה רק הגן... וזה פשוט מפחיד אותי שלא עושים לה שם משהו!!! כי אין סיבה בעולם שילד יעשה משהו בלי שיראה אותו .. אני מיואשת מההתנהגות הזאת כבר ...
אמהותאמהות
💬8 תגובות

תגובות (8)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 במרץ 2021 בשעה 05:20
יכול להיות שהיא רואה ילדים בגן שעושים ככה ומחקה אותם. תדברי עם הגננת ותנסי להבין מאיפה ההתנהגות הזאת נובעת.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 במרץ 2021 בשעה 05:24
זה לא רק זה .. זה כל פעולה שמבקשים ממנה כל דבר הכי קטן ברמה של להסתרק היא צורחת תחיים .. זה כבר נהיה הזוי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 במרץ 2021 בשעה 05:34
בת כמה היא?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 במרץ 2021 בשעה 05:54
סיבות אפשריות: קושי לעמוד במשימות הגן  יש ילדים המתקשים לעמוד במשימות ובדרישות המופנות אליהם במסגרת הגן.  הסיבות לכך רבות:  בעיות קשב וריכוז, עיכוב התפתחותי, חסך סביבתי, ולקויות שונות.  ילדים אלו מתקשים למצוא עיסוק מספק וחלקם נוטים להציק לסובבים אותם ולהגיע למצבים של תוקפנות קשה.   לוין, ג.(2000) מציין כי גננת שתאתר ילד כזה, עליה לנסות ולעזור לו ע"י הבנת הסיבות לקשייו ולמצוא מענה לצרכיו.  עליה להציע לו פעילות אהובה המבטיחה לו הצלחה.  לפעמים אפשר להרגיעו בפעילות שאינה דורשת ממנו ביצוע (הקשבה לסיפור, צפייה בטלוויזיה).  טוב תעשה גננת שתאפשר לילדים עצמאות לבחור את משימותיהם בנחת ומתוך בחירה חופשית כשהיא עצמה נינוחה ולא מלחיצה את הילדים בגן. קשיי הסתגלות לשינויים, למעברים ולמצבים בלתי מוכרים ילדים בגיה"ר בטוחים בסביבה המוכרת להם והסתגלות למקום ומצב חדש (אפילו מעבר מפעילות לפעילות בשגרת הגן) דורשת מהם כוחות התמודדות. הכנה מקדימה לקראת כל שינוי או מעבר, חפץ אישי קרוב ומוכר (''אובייקט מעבר'') ואו נוכחות קרובה ומרגיעה של המבוגר האחראי (מגע, חיבוק, מסר מילולי) עשויים לעזור. ילדים במצבי לחץ ומשבר משפחתי משברים קיצוניים במשפחה כמו גירושין, מחלה, מוות, אבטלה וכו'', ואף משברים קלים יותר כמו אב במילואים, מעבר דירה, לידת אח, גורמים לעיתים לילדים אי שקט באה לידי ביטוי בהתנהגויות קיצוניות בגן.  על הגננת להיות בקשר רצוף עם משפחות הילדים וליידע אותן על חשיבות שיתופה במצבים שונים בבית. כמו כן יש לאפשר לילד לפרוק את רגשותיו בפגישות אישיות עם הגננת. בפגישות תביע הגננת הזדהות והבנה לרגשותיו, מתן לגיטימציה לרגשותיו.  יש לעזור לילד דרכים מתאימות לביטוי הרגשי.   נלקח מפה אם רוצה לקרוא את כל השאר: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=550

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך