זה טבעי אהובה, ככה זה עם תינוק. זה קשה.. תדאגי לעצמך ותקחי לך זמן לעצמך, שבעלך/סבתא וסבא יהיו עם התינוקי קצת ותצאי להתאוורר כל יום. תעשי משהו בשביל עצמך. גם מקלחת ארוכה עוזר. זה נותן שקט ועוזר לשמור על השפיות חח יהיה בסדר. זה משתפר 🙏🏻❤️

זה משתפר ממש עם הזמן! הייתי כמוך בדיוק, מרוב דכאון לא הצלחתי לאכול כלום, לא ישנתי ורק הסתובבתי כמו זומבי. קבלי עזרה עד כמה שאפשר, בעל, הורים, חמות... תתני לתינוק לישון עלייך וככה תוכלי להשלים שעות שינה יחד איתו. תאכלי טוב, תתקלחי, צאי להתאוורר מהבית עד כמה שאת יכולה. ואני מדברת בתור אחת שמיניקה והתינוקת לא יכלה להיות חמש דקות בלעדיי בלי לצרוח עד גיל חודשיים פלוס. עכשיו היא בת 4 חודשים, משחקת לבד באוניברסיטה בלי לבכות, ישנה במיטה משלה רוב הזמן, והשבוע התחלנו תינוקייה. זה ממש משתפר! תהיי חזקה, החודשים הראשונים הם נאחס ממש ואז זה נהיה קל יותר והתינוק נהיה פחות תלותי, שזה מה ששיגע אותי.

מאמוש זה עדיין ההורמונים.. הנפש והגוף עברו משהו עצום! יקח זמן להכיל ולקבל הכל.. את אמא נהדרת! תשתפי אנשים קרובים במה שאת מרגישה, תרשי לעצמך גם הפסקות שהן רק עבורך, להתאוורר, שמישהו יקח קצת את המושכות לידיים .. אם את מרגישה החמרה או מחשבות קיצוניות עדכני במיידי ❤️