סיפור הלידה שלי (מאוד ארוך ומופרט ☺️) בשבוע 37 עברתי היפוך מוצלח אחרי שניסיתי את כל השיטות הטבעיות כולל סרטונים תרגילים דיקור סיני וסיגר מוקסאה. ההיפוך הצליח למרות שזאת לידה ראשונה ולמרות העכוז התברג התעלת הלידה. הגעתי לשבוע 40 והתחלתי לעשות מעקב הריון עודף, בפעם הראשונה לא הציעו לי זירוז, בפעם השנייה הציעו לי סטריפינג וסירבתי ובפעם השלישית באתי מוכנה התלבטתי בבית והגעתי למסקנה שאני מעוניינת. עשיתי סטריפינג בשבוע 40+5 שהצליח וכבר במהלך היום התחילו צירים, היו לי צירים בלילה ובשבע בבוקר הם התחזקו ונהיו צפופים ויצאנו לכיוון בית החולים. לבית החולים הגעתי בתשע ועשרים עם כאבים חזקים קיבלו אותי ישר למוניטור, אמרו לי שהגעתי בפתיחה שלוש ושאפשר לעלות לחדר לידה, שאלו אותי אם אני רוצה אפידורל וסירבתי. כל החדרים היו תפוסים אז שמו אותי בחדר צדדי עם כדור פיזיו ומקלחת עד שחדר לידה כלשהו יתפנה. נכנסתי לחדר לידה באזור השעה 11 בבוקר, גם שם הציעו לי אפידורל וסירבתי מכיוון שרציתי ללדת טבעי. עד השעה שלוש וחצי הפתיחה התקדמה ל5, אבל בחדר לידה לא היו מרוצים מהפתיחה ומכיוון שרצו שהתקדם מהר יותר, פתיחה של 1 כל שעה ולא עמדתי בזה. הציעו פיטוצין או פקיעת מים, בנוסף המליצו על עיסוי פטמות שעשיתי ועזר. מכיוון שסירבתי לשתי האופציות העבירו אותי למחלקת טרום לידה. בטרום לידה עשו לי מוניטור 20 דקות ואז הסתובבתי חופשי, בניגוד לחדר לידה ששם הייתי צריכה צריכה להיות קבוע עם מוניטור ולא היה מוניטור אלחוטי אז פשוט עמדתי רוב הזמן ליד המיטה. בטרום לידה עשיתי מקלחת וניצלתי את הזמן של האטת הצירים לאכול לנוח לאחר מכן הבנתי שאני חייבת להתקדם וכדי לגרום לצירים הייתי חייבת להסתובב. לאחר מכן באמת התחילו צירים ואמרו לי שהפתיחה מתקדמת ל6 והחזירו אותי לחדר לידה באזור השעה 7 בערב. בחדר לידה אמרו לי שהפתיחה לא נכונה ואני עדין על 5 והציעו לי לחזור לטרום לידה או לקחת פיטוצין. שאלתי את המיילדת אם אפשר לפקוע מים וידעתי שהתחילה לי נזילה של מי השפיר בטרום לידה, היא בדקה עם הרופא והחלטנו ללכת על פקיעת מי שפיר, התהליך לא כאב והמיילדת הייתה מאוד מיומנת, היא עשתה לי סטריפינג כי צוואר הרחם היה רך ותוך שניות התקדמתי לפתיחה 8 , מפתיחה 5, וללידה פעילה. בשעה רבע לעשר התחילו צירים מטורפים המיילדות שמעו הצרחות ונכנסו לבדוק פתיחה, הגעתי לפתיחה 10, התחלתי את שלב הלחיצות שערך שעתיים! השלב הזה פשוט לא נגמר והיו צירים מטורפים ללא משכחי כאבים בכלל, ניסיתי לבקש גז צחוק אבל בחדר שלי לא היה, במשך שעתיים לחצתי חזק ובאיזשהו שלב המיילדת התחלפה וקיבלתי את המיילדת הכי מושלמת ומקצועית שיש, היה הייתה לא פחות מדהימה. אבל היה לה חשש שאזור הפרינאום שלי לא יחזיק בעומס מכיוון שהוא ממש דק וידעתי את זה, לכן בעלי הקפיד לעשות לי פעם ביומיים עיסוי פרינאום החל משבוע 35. היא הציעה לי לעשות חתך חץ והיא אמרה שרק במקרים מאוד נדירים היא מציעה את זה רק אם היא באמת חושבת שיכול להיגרם נזק שם לכל החיים, סירבתי שלוש פעמים לחתך והיא ממש נלחצה שיקרה לי משהו היא ממש דאגה לי. בפעם השלישית כבר אמא שלי ובעלי שהיו איתי ממש נלחצו והחלטנו לנסות עוד פעם אחת ללחוץ אני עדיין לא הייתי משוכנעת אבל ראיתי את הפרצופים המודאגים שלהם. בציר האחרון שהיה לפני ההחלטה לחצתי והוא עמד להסתיים עזרתי כוחות ללחיצה נוספת בשארית כוחותי ויצא הראש, ילדתי 😍. לאחר הלידה מסתבר שהעיסוי פרינאום הציל אותי ויצאתי עם ארבעה תפרים שטחיים וללא קרע בפרינאום. יש לציין שלא פתחו לי וריד וגם לא הציעו את זה כי לא לקחתי אפידורל ופטוצין. כדי להוציא את השלייה ולקבץ את הרחם הציעו לי פטוצין, שזה זריקה בישבן, בהתחלה התלבטתי אבל הלכתי על זה. השלייה צריכה לצאת בשלמותה תוך חצי שעה, כעבור 29 דקות הסבירו לי שיכול להיות שאני אצטרך לעבור ניתוח להוציא אותה, המיילדת לחצה על הבטן פעם אחרונה לפני הניתוח ואז לחצתי כמו שהיא ביקשה והשלייה יצאה בשלמותה. לאחר מכן תפרו אותי וזה היה עם הרדמה מקומית. נולד לי תינוק מהמם ב23:53 11.3.21, הלידה לקחה 15 שעות והוא שוקל בדיוק 3.500 של אושר 😍 בסוף ילדתי לידה טבעית ללא אפידורל וללא משכחי כאבים