סקס בהריון חודשין מתקדמים מתלבטת מה לעשות אם לוותר או לא ... בעלי לא יוזם סקס מאז שבבטן כבר התחילה לגדול והפיצפוצוני זז ... ניסיתי לעורר אותו והוא עדיין לא הצליח כי הוא מפחד שזה יזיק לתינוק .. למרות שהסברתי שזה בסדר והכל טוב .. הוא הבין אבל לא יכל להתנתק מזה ולהיות איתי כמו תמיד .. לכן וויתרתי באותו הרגע . מצד שני ... זה ממש חסר לי ויש לי ממש חשק .. בנוסף אני מתגעגעת אליו לזה זה עוד צורה לאהבה . חוץ מזה הכל טוב הוא מחבק מנשק נוגע הכל .. פשוט זה ספציפי לא מסוגל ...

אמהות שהתנסו בטיטולים של האגיס הילד בן שבועיים, עברתי איתו למידה 1 ועדיין בורח לו על הבגדים בכל פעם שעושה קקי המלצות?

זירוז שבוע 41 היי בננות מבקשת קצת עצות למי שעברה... אתמול הייתי בביקורת שבוע 41 אין כלום באופק.. חצי אצבע פתיחה ו50 אחוז צוואר מחוק... הציעו זירוז של ג'ל שמכניסים לבפנים לחכות עם זה 8 שעות ואז בלון 12 שעות ואם לא עוזר אז פקיעת מים ופיטוצין... מצד אחד יודעת שזה סבל כל הזירוז ויש מצב שאחכה ככה כמה ימים מצד שני כבר ממש מותשת ורוצה ללדת... מחר צריכה להגיע שוב לביקורת... מה אתן אומרות?? יש בנות שעברו את זה?

כאבים בנות אני מחר בעזרת ה׳ נכנסת לחודש תשיעי . יש לי כרגע מין כאבי מחזור, אבל זה כאב מתמשך ולא כאב שבא והולך. בנוסף היו קצת התקשויות בבוקר. וקצת בחילות. איך עוקבים אחרי זה? הבנתי שציר זה כאב שבא והולך ולא כאב קבוע שנשאר

שבוע 5 , דם בניגוב היי אני בהתחלה שבוע 5 מההצהריים יש לי דימום קל ממש בניגוב טבל עם כאבים כמו כאבי מחזור ,, ביום ראשון עשיתי בדיקת דם והייתה חיובית,, אני בלחץ,, חשוב לציין שהדם כמעט בהיר ולא דומה בכלל למחזור אבל יש כאבים

צריכה קצת לפרוק(קצת ארוך). אשמח לעידוד 💔 היום היה ריב קולני מאוד עם אמא שלי. אני בהריון מתקדם, ויש לי עוד ילדה בת 1.8. זה לא הריב הראשון, אבל זה ריב שהרגשתי שהוא חצה גבולות. לא יכלתי לשאת זאת יותר. הרגשתי שאני לא מסוגלת לשמוע יותר את העלבות שלה כלפיי, בעלי יצא החוצה עם הקטנה לטייל, ואני אירגנתי את התיק ויצאתי מהבית שלה. אני, שיושבת עם הילדה בבית מאז שנולדה. אני שוויתרתי על עצמי. כדי להיות איתה, ולתת לה את ההכי טוב. אני אמא חרא. אני אמא שלא נותנת מספיק חום ואהבה לילדה שלה. אני אמא שחוסכת חיבוקים ונשיקות ממנה. אנייייי??? בגללי הילדה לא ישנה טוב. בגללי הילדה לא אוכלת טוב. בגללי הילדה במצבי רוח משתנים. (טנטרומים שהתחילו כבר אי שם בגיל שנה אבל אני אשמה) אני אמא רעה, אגואיסטית וחסרת רגישות. אני שוויתרתי על כלכך הרבה, והנקתי אותה למרות כל הקשיים שנה וחצי!!!! וסבלתי בריאותית, אבל המשכתי להניק אותה. כדי שהיא תקבל את הטוב ביותר. ואני אמא רעה! אני מעולם לא הייתי מספיק טובה עבורה. היא מעולם לא החמיאה לי. מעולם לא שיבחה אותי. תמיד רק הקניטה אותי והורידה אותי עם המילים המגעילות שלה. מעולם לא הרגשתי ממנה חום ואהבה. כל שברונות הלב שעברתי בגיל הבגרות עברתי לבד. עם עצמי. כי ידעתי שגם ככה תמיכה ממנה אני לא אקבל. היא הייתה קרה אליי, מעולם לא חיבקה ונישקה. היא תמיד חשבה שמתנה ביום הולדת תכפר על כל השנה המזעזעת שעברה. גם היום, גם היום היא חושבת שכסף ומתנות ייקנו אותי. אבל דיי, כמה אני יכולה להיות המריונטה שלה. אז היום הצבתי לזה סוף. אמרתי לה שאני לא מעוניינת יותר בעזרה שלה. ולא צריכה את הכסף שלה(שהיא נותנת עבור הנכדה) אמרתי לה שעד שהיא לא תלמד לדבר אליי עם הכבוד שמגיע לי, אני לא מעוניינת בשום קשר איתה. ועכשיו, כבר כמה שעות אחרי, אני עדיין יושבת ובוכה. בוכה כי אני פגועה עד עמקי נשמתי, ממטח המילים שלה(שנאמרו לא בפעם הראשונה ולא בפעם המאה מאז שהפכתי לאמא) אבל לא יכלתי יותר. ונשברתי. נשברתי והחלטתי שאני יוצאת ולא חוזרת. כי אני לא מסוגלת לשאת זאת יותר.