מיואשת מעצמי בעלי שיחיה ממש ממש רצה שנכנס להריון. בעקבות בעיות רפואיות שסבלתי מהן בעבר פחדתי שלא אצליח להכנס מהר או בכלל. דחיתי את העניין כדי לא ״לאכזב״ אותו. וגם כי לא ממש הרגשתי מוכנה... אנחנו צעירים והיחידים בין החברים שלנו שנשואים...כולם עדיין חוגגים ויוצאים וגם אנחנו היינו כאלה. ואז ניסינו להכנס להריון וזה קרה! על הפעם הראשונה . ואני יודעת שאני צריכה להודות ליקום על זה ולשמוח, אבל אני לא מצליחה. אני מפחדת שאני לא מוכנה לזה, לא מוכנה להתנתק מהחיים של לפני, של יציאות ושתייה והנאות ובלה בלה בלה. כן אני יודעת שזה שטחי וכן אני מבינה שיש בחלקי זכות ענקית שאני צריכה להעריך ולהוקיר, אבל אם לשים את כל זה בצד, אני פשוט מיואשת מהמצב ומפחדת מכל העתיד לבוא. מישהי הרגישה כמוני או שאני רשמית העוד לא אמא הגרועה בעולם? (חשוב לציין שכמובן שמאז שגילינו אני לא עושה כלום שיסכן את התינוק אם זה לרגע הובן לא נכון)

בנות, למי מכן יש את הסטרליזטור החשמלית של אוונט? גם לכן יש במכשיר הרבה אבנית איפה שמרתיחים את המים??

דחוף מוניטור תקין אוחטרסאונד פעמיים לא ראו תנועות במשך חצי שעה עם אוכל קפיצות מכות מה לא לא רואים תנועות ואני גם לא מרגישה העלו לאשפוז איך מתקדמים מכאן? אין פתיחה צוואר סגור..מישהי עברה את זה.?

שבת שלום ומבורך יקרות 😍😍😍😍

שאלה אני באבטלה מחודש 7 בערך עבדתי 3 שנים לפני עכשיו ניגמר אבטלה בחודש 6 ואני בהריון האם אני יקבל דמי לידה שאני צריכה ללדת בחודש 10?

איך צזהים סימפולזיסיס? אם כך כותבים