משתמשת פורטי9 במרץ 2021 בשעה 17:42
היי בנות, אני רוצה לשתף בתקופה שאני עוברת עם בעלי הייתי שמחה אם הייתן רושמות מה אתן חושבות או האם גם לכן הייתה או עדיין יש תקופה כזו.
אני ועלי מכירים מאז שהייתי בת 16.. לאט לאט עם השנים חזרנו בתשובה והתחתנו מוקדם יחסית כי הוא שמר את הברית.
תפסתי אותו כבן אדם מאוד אחראי, מנוסה, רציני. אחד שקם בבוקר יוצא לעבוד גם אם לא בא לו.
מאז שהתחתנו עברנו לגור לבד בהתחלה לו הייתה עבודה ואני הייתי בבית. אחרי שבועיים בערך אני מצאתי עבודה והוא התפטר מהעבודה שלו כי לא אהב אותה. ככה במשך שנתיים אני זו שעובדת באופן רציך גם כשעזבתי עבודה יום למחרת כבר הייתי בעבודה חדשה והוא היה מוצא עבודה ומתפטר אחרי יום יומיים / שבוע שבועיים.
ואז נכנסתי להריון שנה אחרי שהתחתנו, חיכינו שנה כי אמרתי לו שאני לא מוכנה להביא ילד לעולם כשאני ילדה קטנה אני רוצה קצת להתבגר ולהיות מוכנה לוותר על עצמי בשביל ילד כי זו אחריות גדולה.
אחרי הלידה בעלי היה אצור להתחיל לעבוד כנהג אוטובוס אבל הוא חיכה עם זה בגלל הקורונה.
הוא עבד כנהג אוטובוס במשך כמה חודשים בערך 5 חודשים ואז עזב כי היה לו קשה . אני התפטרתי מעבודה שלי כי היא הייתה רחוקה ורציתי לגדל את הילדה בבית אז יצא מצב ששתינו לא עובדים. המזל הוא זה שיש לנו סכום חפה בבנק ואנחנו גרים אצל ההורים אז אין הרבה הוצאות. אני כל יום מטפלת בילדה קמה בשש בבוקר מסיימת את היום גמורה והוא קם מאוחר מאוד (שתיים בצהריים) ולפעמים גם הולך למנחה וערבית אז בכלל לא נמצא בבית עד שש שש וחצי. הוא נשאר ער כל הלילה, משחק בפלאפון או באקס בוקס והולך לישון בשש. קשה לי זה מאוד. אני לא יכולה יותר עם החוסר מעש הזה. הוא עכשיו הוציא תעודת מנעולן וכל הזמן דוחה את הפרסום שיביא לו לקוחות. נמאס לי מהכל וממנו ואני מחפשת דרך יפה לומר לו שאני מרגישה כאילו התחתנתי עם נער מתבגר בחופש הגדול. אני לא את המילים איך להתחיל לדבר איתו ולהעיר או כי הוא רגיש ואנחנו יכולים רק לריב מזה ולא לשפר את מצב
זוגיות
💬18 תגובות👍1 לייקים
