טוב ...לא יודעת ממה להתחיל ...למרות שאתחיל בזה שאין לי כוח יותר ,אני מותשת, בא לי כבר להגיע לרגע שאני בחדר לידה ומביאה לעולם חיים חדשים ,אבל לא לצערי זה לא קורה השם עדיין בוחן אותי ,כל חודש שוב ושוב ,כמה עוד ?כמה ?אני אחכה לרגע הזה.כל כך כואב לי בפנים שאני לא יכולה לתאר אפילו ,בא לי לצרוח אבל אני שותקת, שוב ושוב שותקת, מנסה לעכל. מתפללת כל רגע ,מבקשת שוב שוב אמן שתזכה אותי ,שאהיה כבר אמא,שאשמח את בעלי,הלוואי... אבל הכל קשה יותר ויותר ומי אתם אנשים שכל יום שואלים אותי נו מה את בהריון ,מה קרה איפה התינוק ,את נשואה כבר כמעט שנתיים ,דייייי נמאס לי תעזבו צאו לי מהרחם צאו ,תתעסקו בחיים שלכם, מאחורי כל גוף יש נשמה כואבת דיי.....לא יכולה . לא יכולה לחשוב על ,כולם אומרים תעזבי אותך אל תחשבי ,אבל איך ??איך אני עושה את זה איך?מה צריך לעשות כדי לא לחשוב מה? בדיוק לפני שנה גיליתי שאהיה אמא ...אבל לצערי זה לא קרה ,הוא הלך ממני עזב אותי כאן להתמודד עם המצב לבד ומאז הוא לא רוצה להגיע ,אז איך א י אשכח איך ,הרי אני לא כפתור אי אפשר לכבוד אותי . כואב לי הכל ,הגוף הנשמה שלי פצועה וכואבת ואני לא מצליחה להרים את עצמי ,לא מצליחה לא לחשוב ,לא מצליחה ... ואיך כן איך כל יום הזריקות האלה בבטן,הבדיקות האלה ,הכדורים, אז איך לא לחשוב איך?? סליחה שהוצאתי אבל הייתי חייבתת