אחרי לידה כמעט 3 שבועות אחרי לידה .. ולא נראה שאני יורדת כל כך במשקל מניקה ובכל זאת .. כשנשקלתי 5 ימים לאחר הלידה ירדתי מ91 קילו ל88 קילו שזה בעצם כלום אני ממש רוצה לרדת במשקל לחזור לבגדים שלי מפעם מתסכל ממש אוף .. מתי הגוף חוזר לעצמו? ברור שאני יודעת שצריך עבודה קשה אבל עוד לא הייתי אצל הרופא כדי להתחיל לעשות ספורט ולחזור לשגרה למרות שאני מרגישה טוב ברוך ה' גם בבית שאני עם הילדה אני בקושי אוכלת כי אני לא רעבה פשוט המשקל מרגיש תקוע מתי חוזרים פחות או יותר לגוף נורמאלי?

זוגיות שנעלמה😭 אני ובעלי החברים הכי טובים באמת לפחות היינו עד לפני חודש שנולדה הפיצית שלנו...כאילו הכל התהפך והשתנה מרגישה רחוקה..חוסר תקשורת כזה אף פעם לא היה לנו..כאילו השארנו את הזוגיות בחדר לידה והמשכנו הלאה...כמו שני רובוטים...אלפי שיחות יום יום על המצב וכלום לא משתנה...הוא הכי מבין ותומך ואוהב ובאמת דואג להגיד לי כל הזמן כמה הוא אוהב אותי...אבל עוד יותר מקשה על המצב העובדה שאני אצל ההורים שלי כבר שבוע ממש קשה לי בבית שלנו בעלי עובד 12 שעות ביום אני כל הזמן לבד עם הקטנה וקשה לי...יום שישי זה היה השיא אנחנו גרים בדירת קרקע ותוך כדי שאני מאכילה את הקטנה יצא לי עכביש ענקקקק שחור התחלתי לצרוח את חיי נכנסתי להיסטריה של ממש אבא שלי יצא מהעבודה כדי לבוא להרוג אותו..באותו רגע ארזתי דברים ובאתי להורים שלי...עשינו הדברה עכשיו אבל זה לא מרגיע אותי אני לא חיה שם כל הזמן מפחדת שיעלה על הילדה איזה חיה לעריסה למרות שהיא צמודה אליי אני מפחדת להיכנס לשירותים שלא תצא לי איזה חולדה בקיצור אני לא חיה שם ולא טוב לי..התחלנו לחפש דירות אבל זה לוקח זמן עד שנמצא משהו נורמאלי ובנתיים אני לא מוצאת את עצמי לא פה ולא שם מרגישה מרוחקת מבעלי וזה הכי קשה לי בעולםםםם אנחנו מנסים לדבר ולשפר אבל אני לא מרגישה שינוי... הייתי חייבת לפרוק... בבקשה תגידו לי שזה עובר והכל יחזור להיות כמו פעם אפילו קצת...

הלידה שלי התעוררתי בלילה אתמול ב3 בלילה כי הרגשתי מלא הפרשות בתחתונית.. בדקתי והן היו עם קצת דם. אמרתי לעצמי טוב.. זה חלק מהפקק הרירי, אלך להמשיך לישון. חוזרת למיטה, מרגישה צורך לשירותים מס' 2. יושבת בשירותים ולא יוצא כלום. יצאתי מהשירותים ובום מתחילים צירים..מעירה את בעלי. הוא מתקשר לדולה. ב4 וחצי לפנות בוקר יוצאים לבית חולים. הדולה המהממת שלי הגיעה כבר לפנינו לשם. עשינו קצת תרגילים בלובי ועולים להיבדק. פתיחה 4 וחצי. נכנסת לחדר לידה טבעי. צירים של החיייייייים!! כאבי מוות.. יושבת על הכדור. עושה תרגילים. הראש של התינוקת למעלה. לא רוצה לצאת הקטנטנה. נכנסת למקלחת עם זרם מים רותח על הגב שמציל אותי.. הדולה לא עוזבת אותי לרגע וכל ציר תומכת בי ומקילה על הכאב, עשתה לי עיסויים, דאגה לי..ואז באה מיילדת חלומית. פשוט מלאך שהיתה כמו דולה שניה ושתיהן לא עוזבות אותי וכל ציר תופסות אותי ולוחצות בדיוק במקום שכואב לי. בכיתי את נשמתי.. צרחתי.. פתיחה 7.צוואר מחוק ורך והראש למעלה.. כל ציר הן מעודדות אותי שאני מתקרבת ליעד וממש כמו 2 מלאכיות דואגות לי. פתיחה 10 ואני לוחצת בלי להרגיש תחושת לחץ..רק כדי לעזור לראש לרדת.. ופתאום הן אומרות לי שרואים את הראש מבצבץ.. נגמר הציר והוא שוב עולה. עד שאמרתי לעצמי שאני נותנת תחיים שלי עכשיו עם הלחיצה וצרחתי לשמיים צרחות שהרעידו את כל הבית חולים. והופ יצאה הנסיכה.. הרגשה מושלמת ומשכרת שאין כמוה.

ייבוש חלב אם. אמא כואב כואב לייייי אני לא יכולה לשתות את הכדור בגלל שהיה לי לחצי דם בזמן ההריון ועדיין שותה את הכדור. כואב לי והחזה ענק אני לא מניקה. שמתי כרוב שלא עוזר פליז עצות אני כאובה מפחדת להשתחרר מהבית חולים על כאבים חזקים ויעלה לי חום

איכלוב - מישהי ילדה שם לאחרונה? איך מתבצעת הקליטה? יש בדיקת קורונה בהתחלה? והבעל יכול להיות כל התהליך ביחד נכון?

באיזה שבוע התחלתן לקנות ציוד ללידה (עגלה חדר וכו) ללידת תאומים?