חוויית הלידה שלי בנות יקרות עבר שבוע מהלידה וכעת בשלה לשתף שבוע 40+1 מתוסכלת שלא מרגישה כלל שהלידה בדרך מעקב הריון עודף(כמה חשוב!!) במיון נשים אסף הרופא ממתינה לרופא 6 שעות לאחר העומס של החג ולבסוף נכנסת יחד עם בעלי, בטוחים שנחזור הביתה ונגיע חזרה ללדת בשבוע 42 מציינת שהייתי ממש קלילה עד הרגע האחרון ולכן חשבתי שכך יהיה הגיע תורי המיוחל, נכנסת לרופאה עושה אולטראסאונד באולטרסאונד מתגלה מיעוט מי שפיר, אני נשאלת האם ירדו לי המים ופה מתחיללה לחשוש. תוך 3 דק, סטריפינג (לזירוז הלידה) ומשם בדרך לחדר לידה בשל מיעוט מי שפיר שלא ברור בשלב זה איך ולמה. הגעתי לחדר הלידה (מרשים מאוד באסף הרופא והצוות פשוט מדהים) הכנות ללידה, חוקן, מקלחת ותוך זמן קצר התחילו הצירים. בהתחלה נסבלים, ואני מתעקשת על ךידה טבעית בינתיים. בודקים פתיחה, אני עם 1.5 אך ראשו של הילד ממש ממש למטה. לאט לאט (משך זמן של שעה וחצי של צירים בערך) מתחילים צירים קשים ולא נסבלים, כאבי תופת וכאן, למרות שמאוד רציתי לידה טבעית - בחרתי לשחרר ולקחת אפידורל. מציינת שהאפידורל ניתן בפתיחה 4 כאשר התינוק בקומה 1- ויש חשיבות לכך. גם בקורס הכנה ללידה המליצו לי לא לקחת אפידורל לפני פתיחה 4 וזאת בשל הרצון והצורך לקידום הלידה (לאחר לקיחת האפידורל בדכ הכל יותר לאט) מהרגע בו ניתן האפידורל הרגשתי הקלה עצומה, כאן בעצם התחילה הכימיה עם המיילדת שהייתה לי חשובה ומדהימה! חצי שעה מהאפידורל וכ3 שעות מכניסתי לחדר לידה - הצוות לא מאמין, הפתיחה 10 ואפשר להתחיל ללחוץ. שעתיים של נסיונות, שנחת ובשקט, ללא צעקות ועם הרבה נשימות ותמיכה של אמא ושל הבנזוג לוחצת והתינוקי חא רוצה לצאת. מגיע הצוות להתייעצות ובגלל שהצירים לא מספיק חזקים מחליטים על מתן פיטוצין. מציינ כי אני לא חשה כלל בכאב. לאחר קבלת הפיטוצין, תוך שעה מנסה שוב. לוחצת ולוחצת ושוב ללא תוצאות. מגיע החלק ממנו חששתי והמיילדת מוציאה מספריים. אני כל כך נבהלת ומבקשת לנסות עוד 5 דק. משם - תוך דקה של לחיצות התינוקי היה בחוץ. אושר עילאי! ופה חשוב לי לציין כי עד כמה שהשמחה גדולה - אסור לשכוח שיש גם שלייה להוציא. לאחר כמה דק של אופרץוריה מנסים להוציא את השילייה מה שהיה מורכב מהרגיל. כעבור שעה, הוצאה השילייה מסויידת לגמרימה שהסביר את מיעוט מי השפיר ואת הקושי של התינוק לצאת. בדיעווד ידעו להגיד לי שאם לא הייתי מגיעה באותו היום התינוק כבר היה ממש בסכנה. התינוקי שלי נולד 2.300. ממש קטנציק וברוך השם בריא. הערכת משקל האחרונה שעשיתי הוא היה 2.600 בשבוע 37 מה שאומש שבערך 3 שבועות בקושי התפתח בשל הסתיידות השיליה אך ברוך השם יצא בשלום. מה הלקח שלי? מעקב הריון עודף יש להתחיל כבר בשבוע 39 ולא לחכות לרגע האחרון אסף הרופא בית חולים מדהים, המלונית מומלצת בטירוף. ובגדול - הכל בידי שמים. ישנם ניסים גלויים וכל לידה היא פלא מאחלת לכולם בידיים מלאות ובחיוך רחב🥰 אנחנו יוצרות חיים וזה הדבר הכי מדהים שיכול להיות 💕 זכרו - כל כאב, כל ציר, כל קושי מקרב אותנו אל המלאכים המדהימים שלנו, תקיפו את עצמכן באהבה והכי חשוב מה שעזר לי - להיות בתנועה מתמדת, התנועה, העבודה, נתנה לי כח וגרמה לי לא לשקוע ברחמים על המשקל העודף, תחושת הכבדות והכאבים של סוף ההריון. בהצלחה אהובות

לגבי חיתולי טטרה- ראיתי המון חברות וסוגים, על כולם רשום 100% כותנה והם נראים ממש דקים כמו פד גזה (רשת כזה) ולא נראה נעים או סופג. וגם רובם נמכרים בשקית סגורה אז אי אפשר למשש. איך יודעים מה טוב? ועוד שאלה - מה ההבדל בשימוש בין חיתולי טטרה לפלנל לבמבוק- מתי משתמשים בכל אחד? קניתי כמה של פלנל כי הם היו הכי נעימים.

היי בנות! אני שבוע שש וכבר שבועיים מרגישה על הפנים לא מסוגלת לאכול או לראות אוכל מקיאה מכל דבר בבוקר מהמשחת שיניים מרגישה חלשה ממש אני עם תינוקי בן 10 חודשים מרגישה חולשה נוראית חשבתי זה יהיה יום יומיים מרגישה שלא יכולה יותר🤮

מדוע יש לי קוצר נשימה בימים האחרונים? ממש קשה לנשום.. שבוע 24

שבוע 32+5 כבר כמה פעמים שזה קורה.. תחושה של זרם חשמלי כזה בחזה בצד של הלב.. ממש כמו נימולים שמשתקים.. מישהי יודעת במה מדובר?

מישהי שכבר חוותה צירים- אני מרגישה תזוזות של העובר לכיוון מטה, כאבי מחזור חלשים יחסית שבאים והולכים וקצת לחץ בגב (שעד היום לא כאב לי הגב בכללללל) שבוע 40, יודעות לשפוך לי אור על אם זה מסמן התחלה? כבר לא יןדעת מה לדמיין🧐🧐🧐