היי אהובות יש לי תינוק מהמם בן 3 חודשים אני מרגישה אמא ממש טובה כל מי שמכיר אותי נדהם מהטיפול שלי בילד הכל טוב יפה עד שאני מתראה עם חמותי אני באמת כבר מיואשת ולא יודעת מה לעשות יש לה הערה על כל שעות זה יכול לחרפן אותי לדוגמא "מה את לא גוזרת לו ציפורניים?" בנימה של זלזול. ברור שאני גוזרת לו מה פשר השאלה ? או את לא מורחת לו משחה בטוסיק ?(למה למרוח? אין לו אדום!!!) וגם זה בזלזול של כאילו מה נראה לך. כל פעם היא מנסה ללמד אותי דברים! אין צורך!!!! כל מה שהיא אומרת אני כבר יודעת ולא יושבת ומחכה לה שתלמד. אני ממש ממש משתדלת לתת לה את המקום הזה עם הילד כי אני רוצה שהילד שלי יגדל בסביבה שלהם אני מאוד מעריכה אותם כאנשים ורוצה שיהיו חלק מהחיים שלו. אבל כל מה שקשור ליחס כלפיי וכלפי האמהות שלי משגע אותי זה ממש נראה שהיא מנסה לערער אותי ואפילו מצליחה כי בכל פעם אחרי שאנחנו מתראות אני בתסביכים , יוצאת כל בעלי ואומרת לו הכל וזה מוביל לריב בנינו . כל פעם מחדש היא מוצאת על מה להעיר לי!! אני לא סומכת עליה לבד עם הילד בכלל אני אפילו מפחדת להשאיר אותו איתה אבל כשאני בסביבה אני ממש עובדת על עצמי לתת לה להאכיל , להחליף ולהיות איתו וכל פעם מתחרטת על זה , הצורה שהיא מחזיקה אותו מלחיצה אותי היא מנסה לשדר אובר ביטחון עם הילד ולי זה מרגיש כאילו הוא כל רגע עומד ליפול למה מהידיים , כאילו היא בכוונה עושה לכמה שניות כאילו היא משיבה אותו לפעמים אני מרגישה שהיא בודקת את הגבולות שלי מתי אתפוצץ עליה כבר .. אני לא מתפוצצת אני פשוט מסמסת לבעלי שיעיר לה והוא עושה את זה אם זה יבוא ממני היא תפגע אבל אחרי זה אני אוכלת את עצמי כמה אני אמא רעה לא הערתי לה ! אני באמת לא יודעת איך להתנהג איתה אני מתרחקת ממנה לשבוע שבועיים ואז מתקרבת אליה בחזרה ומתחרטת על זה נורא. עצות כמו תדברי איתה לא יעזרו כי אין עם מי אני לא ככ מצליחה לנהל איתה שיחות כי היא בטוחה שהיא יודעת הכי טוב מכולם אווי ואבוי אם מישהו לא מסכים עם הדעה שלה , אישה קשה מאןד !