אמהות לפגים איך מתמודדים עם הדאגה הזאת שהילד נמצא בפגיה ? עם הרכבת הרים הזאת שיום אחד אומרים לך שהכל בסדר והוא יציב ויום אחרי שצריך מעקב על משהו מסויים ויורד לך הלב אני לא יודעת איך להכיל את זה אני משתדלת להיות שם כל זמן שאני יכולה רק שאני שם ואני רואה אותו אני קצת רגועה אבל יש לי עוד ילד קטן בן שנה בבית והוא גם חייב את בתשומת לב שלי ולכן אני ב4 כבר יוצאת מהבית חולים והולכת להביא את הילד מהגן מאכילה אותו מנסה בכוחות שנשארו לשחק איתו מקלחת איתו ואז שהוא יישן מתחילה שוב להיות עסוקה ב״האם הכל יהיה בסדר?״, ״מתי התקופה הזאת תעבור?״ ועוד מיליון ואחת שאלות היום בפעם הראשונה מאז שהילד בפגיה (אחרי עשרה ימים ) מצאתי את עצמי כבר לא מתפקדת מקלחת את הבן שלי ובוכה תוך כדי שלא שתיהם לידי כבר אין לי כוחות להתמודד עם זה בא לי שהוא יצא כבר הביתה 😢