דם באף שבוע 26,יש לי כבר תקופה דם באף. לא דם נוזל אלא דם שהתייבש כבר. כל קינוח אף יש לי אדום בטישו. האם תקין? האם צריך לבדוק את זה? החצי פעמים אצל רופא אף אוזן גרון בשבוע 10 שלי בערך כי היה לי פצע באף כואב הביא לי משחה לטיפול ולא עזר. פעמים.

שרשור חצאיות ומכנסיים להריון 🤗 כבר מהשבועות הראשונים הבטן מתחילה להתנפח וכבר המכנסיים והחצאיות לוחצים. מצאתי לכן מגוון חצאיות ומכנסיים להריון ומבטיחה למצוא לכן עוד 👍 לינק- http://s.click.aliexpress.com/e/bnFi0HNO

התיעצות לנופש אנחנו עם תקציב מוגבל ובן 10 חודשים ויש לנו 2 אופציות, חו"ל ראשון עד חמישי בטן גב בעיקר, אולי קצת לצאת לטייל באיזה טיילת או קצת חנויות, אנחנו אוכלים כשר אז זה לקחת מלון עם מיניבר ולהביא אוכל מהארץ ולבשל שם.. או- נופש בארץ (מצאתי מלון שנראה טוב בטבריה) עם ארוחת בוקר+ערב באותו התקציב, או רק ארוחת בוקר ביותר זול.. מצד אחד בא לי חול לשנות אווירה לראות דברים אחרים קצת, מצד שני זה יותר טרטור ופחות פינוק כי אין אוכל.. ממש מתלבטת.. מה הייתן עושות?

יש עם מי לדבר כאן מותר קבוצת וואטצפ אוף אין לי עם מי לדבר ומי שקרוב לא יודע חוץ מבעלי על ההריון

פוסט פריקה. מרגישה מתוסכת😞 אוף אני ממש מרגישה בזמן האחרון שיש לי מועקה על הלב. ילדתי לפני כמעט 3 חודשים ילד מקסים, מתוק ומדהים. אני כאילו מרגישה שאין לי באמת על מה להתלונן כי יש לי ילד נוח שישן לילות שלמים ויש לי בעל הכי תומך ועוזר בעולם שנמצא ומפרגן אבל מצד שני אנחנו מאז שהתינוק נולד אנחנו רבים ריבים ממש רציניים. כאילו יש קצר בתיקשורת ואנחנו לא מצליחים כמעט לדבר בלי לריב. שבוע שעבר התחלנו ללכת לטיפול זוגי וזה בינתיים שיפר קצת את העניינים בבית אבל עדיין יש עליות ומורדות. שבוע שעבר התינוק קיבל חיסון טיפות של רוטה ומאז כאילו זה שיבש אותו לגמריי. כל היום הוא עצבני ובוכה וזה מרגיש לי שרק אצלי הוא ככה. אתמול למשל בעלי ייצא לאיזה חצי שעה מהבית לעזור לאמא שלו שגרה בניין לידנו באיזה משהו והילד פשוט צרח וצרח. בעלי חזר והוא פשוט היה רגוע לחלוטין. ובעלי גם כל כך מתנהג בקוליות עם כל העניין שרק אני מרגישה שאני יוצאת מדעתי... פשוט מרגישה מתוסכלת בטירוף ואני ממש עצבנית, כל דבר קטן מוציא אותי מדעתי ואני מרגישה שכבר אין לי סבלנות לכלום ולאף אחד. אין לי זמן לעצמי בכלל, כל היום צריכה להיות עם הילד וכל פעם שאני מנסה לשחק איתו ולדבר איתו הוא בוכה אצלי. מרגיש לי שאני עושה הכל לא בסדר, אני מרגישה שאני צריכה יום אחד של שקט לחלוטין מהכל ומכולם. אבל אני חושבת על זה שבאיזה זכות אני בכלל חושבת ככה? הבאתי ילד, חיכינו לילד הזה כל כך הרבה זמן והוא באמת ילד מדהים ואני מאוהבת בו אבל קשה לי... מרגישה כפויית טובה, שיש אנשים שכל כך רוצים ילד אז באיזה זכות אני בכלל מתלוננת. אולי פשוט אני צריכה לסתום ולהמשיך כרגיל? אני מרגישה אבודה ממש.

אף פעם לא חששתי מבדיקת הריון כמו עכשיו... בת 35 (עוד לא מעכלת....עבר פחות מחודש), ילדתי לפני 4 חודשים את השניה שלי, הבכורה בת שנה ועוד מעט 10 חודשים... החלטתי לא לקחת אמצעי מניעה בגלל כל ה"סיכונים" שיש בזה...אם זה הורמונים או אם זה סיכונים פיזיים כמו בהתקנים למינהם וכו.... לגמור בחוץ זו לא אופציה (זרע לבטלה) נשארנו עם יחסים בימים הבטוחים , מפה לשם....חןדש שני שמאחר...בחודש הקודםמאיחר בשבוע...הפעם כבר 20 יום... אני שואבת כל 3 ,4 שעות וברור לי שזה יכול לשבש ועם זאת קיים החשש שזה הריון... אילולא המצב הכלכלי בגלל הקורונה פחות היה מלחיץ אותי.... זהו רק רציתי לשתף...מן הסתם אבדוק בימים הקרובים