אפידורל לידה ראשונה שלי.. אני מתכננת לקחת אפידורל כי הבנתי שלידה ראשונה לוקחת זמן אז לא בא לי לסבול מידי אבל אני ממש אשמח לשמוע אלו תופעות היו לבנות שלקחו אפידורל לאחר הלידה ואיך ההתאוששות הייתה ולמה בעצם יש כאלו שכל כך מתנגדות?

העמסת סוכר האם בדיקה זו דחופה .. חושבת לוותר עליה .. זאת הפעם השנייה שאני שותה הסוכר המגעיל הזה ואחרי כך מקיאה אותו ..מה לעשות

מנסה שוב מישהי צריכה קלקסאן? הפסיקו לי את הטיפול בקלקסאן יש ל לפחות 10 מזרקים מי שרוצה שתקח אני מחיפה

חייבת לפרוק-שבוע 7 אוטוטו מסיימת שבוע 7 עייפה תשושה אחרי יום עבודה ומה שרק בא לי זה מקלחת ולמיטה אבל לבעלי יש תוכניות אחרות החליט שהוא חולה ואובחן עם דלקת באוזן על כל שטות הוא מתלונן כאילו סוף העולם מצטערת לא יכולה להיות אמפתית ... תיכף מזמינה את חברה קדישה לפינוי הגופה 🤦

מחשבות אובדניות אני כרגע בהריון שני.. טרימסטר שלישי כבר מריחים את הבוף ובראש השנה יוצאת לחופש לפני הלידה... בתחילת ההריון התחלתי לעבוד בעבודה כשעוד לא ידעתי שאני בהריון וגיליתי קצת אחרי שהתחלתי ואמרתי לעצמי שלא יהיה כל כך נורא ומקסימום אעזוב ואחפש משהו אחר... ואז הריון לא צפוי שלא היה רצוי כל כך בהתחלה ואז קורונה ואני תקןעה בעבןדה שאני סובלת בה ואין לי ברירה אלא להישאר... יש לי ילד בן שנה וחצי שאני מטפלת בו בעיקר כי בעלי יש לו עבודה של גדולים והוא איש חשוב ובלה בלה בלה אז צריך לעבוד ואני סתם אחת עם עבודה לא חשובה.. לפני ההריון הראשון הייה לי מקצוע והיתה לי קליניקה שלי והייתי עצמאית ועשיתי את מה שאהבתי ומאז שנכנסתי להריון ראיתי שהתחום שלי לא מתאים לאמהות ועזבתי.. ואיך שרציתי לחזור.. הריון שני.. והעבודה הזאת ... ויש לי בעבר (במהלך גיל טיפשעשרה) 2 ניסיונות התאבדות ולאחרונה חזרו לי המחשבות.... וזה משגע אותי שבזמן שכולם אומרים תודה על שגרה שחוזרת ובמהלך הסגר כולם סבלו אני פרחתי כי כל מה שאני רוצה לעשות זה לא לצאת מהבית ולא לעבוד וזה בדיוק מה שקיבלתי אפילו שבעלי כל התקופה עבד מהבית והייתי עם הילד לבד כל יופ כל היום. אמי מרגישה שאני קצת כותבת הכל מבולבל כי אני קצת נסערת... אין לי סדר בראש.. בעיקרון ברור לי שאני לא אעשה שום דבר כי יש לי ילד וילדה לעתיד ובעל ולאף אחד לא מגיע לחיות עם כזאת אבן על הגב אבל אני לא רוצה שזאת תהיה הסיבה שלי לא לפגוע בעצמי אלא שהחיים שלי יהיו שווים לי מספיק ואני לא רואה את. זה.. אני חיה רחוק מהמשפחה והחברים כי הלכתי בעקבות בעלי ואנחנו גרים דקה ברגל מחמותי וגיסתי ושעה וקצת נסיעה מהמשפחה שלי.. דיברתי עם בעלי על זה אבל הוא די דילג על זה הלאה, כנראה בעיקר כי לא יודע איך להתמודד עם כזה דבר, ואני ממש מבינה אותו זה דבר לא קל להתמודד איתו אבל אני כבר לא יודעת לעשות.. מצד אחד להגיד תודה על זה שלפחות יש פרנסה כשיש מיליון מובטלים בארץ מצד שני אני מעדיפה להיות מובטלת ולשכב על הספה ולא לעשות כלום.. פשוט אין לי כוחות. אפילו אמרתי לבעלי שאחרי הלידה אני רוצה להתגרש ולתת לו משמורת על הילדים כי אני צרגישה שאולי אני לא כשירה אם ככה אני חושבת והוא לא היה מוכן לשמוע על זה. לא באמת יודעת מה הפואנטה שלי בזה שאני כותבת את זה. הכל מבולבל לי ואני לא ממש יודעת בכלל מה אני חושבת תודה לכל מי שהצליחה לקרוא עד לפה

אני לא יודעת מה קרה לי באמצע הלילה התחילו לי כאבי גב תחתון איומים כמו דקירות ולא יכולתי לזוז לשום כיוון מרוב כאבים וגם לא לישון מה זה אומר? יש מישהי שהיה לה את זה גם? אציין שהכאבים רק עכשיו מתחילים לחלוף אחרי שלקחתי משככי כאבים תודה מראש