עוקבת

זה לא עוד פוסט ״לכו להתחסן״ ואת מה שאני חושבת על מכחישי הקורונה, מתנגדי החיסונים ושאר הבורים אני אשמור לעצמי הפעם. היום אנחנו קוברים את סבא שלי החזק, שגופו הותש מהנגיף. אם לא הקורונה אני בטוחה שהיה חי עוד כמה שנים טובות, הוא היה נמרץ, חיוני, עצמאי ועבד כמעט עד יומו האחרון. הוא שמר על עצמו במהלך כל השנה הארורה הזו ועדיין נדבק, עטה מסיכה, לפעמים גם שתיים ועדיין נדבק, ותקשיבו לזה- חוסן פעמיים ועדיין נדבק. במשך שלושה שבועות ארוכים וקשים סבא שלי נלחם בנגיף עד שגופו לא עמד בזה יותר. שלושה שבועות במחלקת כתר א׳ ברמב״ם שכב בלי יכולת לזוז, בלי לאכול כי לא היה מסוגל, והכי נורא זה שלא יכלנו באמת להיות לצידו. גם במהלך הביקורים המעטים כל מה שיכל לראות זה דמויות ממוגנות ומנוכרות עם תג שם לזיהוי. בשעות הביקורים יכלנו לחבק אותו, ללטף ולנסות להרגיע אבל רק מבעד לכפפות, מסיכות וחליפות התמגנות, רוב הזמן הוא היה לבד. לא יכלנו להחזיק לו את היד ברגעים האחרונים שלו כי זה לא היה בשעת הביקורים המוגדרת. קורונה זו לא סתם עוד שפעת, זו מגיפה עולמית שגוזרת בדידות איומה על החולים בה, על משפחותיהם וגם בעצם על כולנו. הלוואי שכל אחד מאיתנו באמת יעשה מה שנדרש ממנו כדי שזה ייגמר כבר. Lior Baruch

רק בווצאפ עכשיו מלחיץ