אז הסיפור לידה שלי.. חתיכת סיפור ! הגעתי ב8 בבוקר ב15/02 להוציא את הנסיכה שלי. קיסרי יזום. עשיתי את הבדיקות וכו' שדרוש לפני הניתוח. כולי מתרגשת,לא מעכלת ואפילו לא מגיבה לכך שעוד נסיכה מצטרפת. מגיעה למחלקת יולדות וממתינה שיקחו אותי. והנה. הגיעה השעה ! 15:00 באו לקחת. קצתת עיכובים פה ושם ונכנסת ב16:00. בן זוגי ממתין בחוץ עד לסיום קבלת זריקת אפידורל להרדמה. מיילדת מושלמתתתת שמחבקת אותי בזמן שאני רועדת ועם רפלקסים של החיים מהפחד. שואלת אותי אם אני מאמינה בה' וכמובן שעניתי חיובי. ומבקשת שנגיד יחד "שיר למעלות". כך עשיתי !! ונשבעתתת שלא הרגשתי את הכאב !! אז בן זוגי נכנס לניתוח ופה הגיהנום שלי מתחיל ! חותכים את הבון וכמובן מרגישים שמתעסקים. ואז אחרי החתך הם פתחו את הבטן עם מכשיר כדי להרחיב את החתך ולהוציא את הבובה והרגשתי את המתיחה של הפתיחה בצורה לא צורה! הילדה נתקעה למעלה והמנתח תיפס עליי והרגשתי את כל הכאב ! לא יודעת כמה זמן אבל לי זה היה נצח. אז היא בחוץ.. ואין הקלה !!! כואב ליייי כואב בבטן העליונה ! צרחתי,בכיתי,התחננתי שיעזרו לי. הם חשבו כנראה שזה מלחץ של הניתוח וזה לגיטימי. אבל זה לא ! הסתכלתי על המיילדת במבט של "תרחמי עליי" וצרחתי לה "אני נשבעת לך שכואב לי,תאמיני לי. אני לא מדמיינת,זה לא מלחץ של הניתוח,כואב לי אני מתההה מתההה". היא כל כך ריחמה עליי שהתחננה למרדים שיעשה איתי משהו. "תן לה,תן לה משהו ף,תטשטש אותה,תעשה משהו". אחרי כמה שניות הם החליטו מבלי להודיע על הרדמה מלאה. התעוררתי בחדר התאוששות עם טראומה ! לא אשכח לעולם את מה שחוויתי שם. גיהנום עלי אדמה בחדר ניתוח. אבל שווה הכל !!!!!! חיים של אמא שלה ! ❤❤❤