נמאס לי לקבל ביקורת על האמהות שלי מכל הסביבה שלי, אין לי כוח לזה ! אנחנו גרים אצל ההורים (נוראי, אני יודעת, מצב כלכלי בעייתי) , וזה בית עם המון תנועה המון אנשים חברים דודים בלי סוף) ואני ובעלי אפשר לומר הורים בשאנטי, זה הסגנון שלנו, אנחנו קצת אדישים, אנחנו לא יוצאים לטיולים יותר מדי לא מבלים, אנחנו אנשים של בית ובלי קשר הסגנון החינוכי שלנו ממש באיזי. תמיד לאנשים מבחוץ יש מה להעיר לנו על איך שאנחנו מגדלים את הילד!!! ואני מבטיחה לכם שהילד שלי לא מוזנח, תמיד מגיע לגן נקי ומצוחצח, תמיד אוכל טוב, ומעל הכל מקבל מאיתנו את כל הצרכים הרגשיים שילד צריך! זה ילד מלא בטחון עצמי, לא מפחד מכלום, מתנהג מושלם בגן! הגננת לא מפסיקה להגיד לי שזה ילד למופת. ילד שמח וממש בריא בנפשו. בעלי ואני לא חוסכים ממנו קמצוץ של חום ורגש ואהבה, אנחנו אנשים מאוד חמים וקשובים. אבל הביקורת והערות על החינוך שוברות אותי כבר, גורמים לי להרגיש חרא של אמא! למרות שאני שלמה עם הדרך שלי, אבל לדעת אחרים אני קצת ״חריגה״ בסגנון שלי לעומת אחרים. אין לי כוח נמאס לי מביקורתתת לכל אחד יש מה להגידדד!