קודם כל נתחיל בזה שזה ממש בסדר להרגיש את כל מה שאת מרגישה. אני שבוע 28+5 אנחנו ממש ביחד בזה. אני לא יכולה לסבול את התהליך הזה. לא אוהבת. לא מתחברת. מיציתי. מוכנה להגיע לסוף. אני ידעתי לפני כן שאני לא אתחבר. אף פעם לא התרגשתי ממישהי בהריון. להיפך שמחתי שאני לא במצב שלה ואפילו נגעלתי מהבטן. גילוי נאות, עדיין בטן הריון מגעילה אותי חחח את לא מקולקלת! הריון זה לא בשביל כולן ואת צריכה להרגיש בנוח עם ההרגשה שלך. מה נעשה שאנחנו קצת שונות. זה מה שעושה אותנו מיוחדות ולא כמו כולן. אם היה לי כסף לגמרי הייתי לוקחת אם פונדקאית אבל אין לי 😅 בדרך כלל את תשמעי רק על מי שאוהבת ונהנת מהחוויה. מי שלא מתחברת מתביישת לומר את זה בקול וזה חבל בעיניי. כי כמוני וכמוך יש עוד מלא. אני מאלה שאומרות את זה בקול רם ולב שלם.

אה ואל תתייחסי לתגובות של אחרים. כשאני אומרת שאני לא מתכוונת להניק חצי שניה כי זה מגעיל אותי ולא טבעי בעיניי, ישר מרימים גבה. לא מעניין אותי מה אחרים חושבים והם יכולים ללכת לעשות חמוצים. ממליצה לך גם! 🤓

כל אחת חווה את החוויה שלה בצורה אחרת. לא מחייב להתחבר להריון כדי להתחבר לילד שיצא ממך אח"כ. אף פעם אל תיהיי מוטרדת ואל תעשי השוואות איך נשים אחרות חוות דברים, הן לא את. תקלילי עם עצמך 😊

יווו אדווה אני מרגישה בדיוק ככה וגם אני הייתי אומרת את זה על ההנקה ופשוט הפסקתי כי אין לי כוח לשמוע את כל השכנועים של כולם וכמה שזה בריא וכל זה.. אני פשוט באמת מוטרדת מחוסר ההתרגשות זה מרגיש לי שמשו לא תקין... אני גם לא מחכה לרגע האמת אלא פוחדת ממנו פחד מוות.. מה נעשה? איך נרגיש אחרת? אני מפחדת שזה יוביל לדיכאון אחרי לידה וכל השיט... ממש בא לי לאהוב אותו ואת התהליך זה פשוט לא עושה לי את זה ואני בעיקר מרגישה הר אדם😣🥺