סיפור הלידה 👼🥰 החלטתי לשתף כאן בסיפור הלידה שלי הראשונה בחיי. ביום שני הלכתי לביקורת בבית החולים עם פתיחה של 2 ומחיקה 70%, והרופא עשה לי סטריפינג ( לא אהבתי בכלל איך הוא התנהל : עשה לפני שהסביר מה בדיוק ולמה הוא רוצה לעשות). באותו הערב התפתח לי חום 37-38. יומיים אחרי זה התחילו לטפטף מיי שפיר והגענו לבית החולים בצהריים עם פתיחה של 2.5 ומחיקה עדין 70%. עד צוות הרפואי בדק אותי והלכנו לאכול כבר היה ערב. בגלל המיים שירדו כבר בקצב מהיר יותר לא שחרורו הביתה. נתנו להיכנס לחדר לידה לקראת שעות הערב המאוחרות. ישר ביקשתי אפידורל כי הצוות ישר חיבר אותי לפיטוצין. הם סירבו בנימוס ואמרו שאין כאב אז למה. בינתיים החלפת משמרות ב23 וצוות חדש מתעקש איתי על אותו הדבר לא נותנים אפידורל ומכפילים לי מינון של פיטוצין. אני מתחילה להרגיש כאבים בהתחלה סבילים ולקראת חצות ממש כואבים. הפתיחה הייתה 7 וכבר מחקה מלאה. התפתח לי החום עד 39.5 והאחיות בשרו לי שאין סיכוי לאפידורל מעכשיו. 3 שעות חיכיתי שהרופאה התורנית תבוא כדי לאשר עירוי של תרופות להורדת החום ( ממש תחושת חוסר אונים נוראית). צוות הרפואי היה דיי אדיש ולא עוזר מלבד לנטר את מצבי להיות על תקן ״יונה״ ביני לבין הרופאה. בסוף קיבלתי אופטלגין ואתמול ודרשתי שיפסיקו מייד את פיטוצין עד שירד לי החום- הפסיקו. משם החום התחיל לרדת והצירים של הגוף ללא תרופות התחילו לעבוד ביעילות. לקראת שעה 2 בלילה הגיעה המיילדת המקסימה שטרם ראיתי באותה המשמרת לילה והתחננתי אליה שתייעץ לי מה לעשות , איך להקל על התהליך. היא עזרה לי מאוד עם תנוחות ונשימות והוראות מתי ואיך לשנות תזוזות, מקלחת חמה, עשתה לי עיסוי גב תחתון ולימדה את בן הזוג להמשיך לעשות את זה עד הלידה, עשתה קומפרסים של מיים חמים לגב ותמכה נפשית המון. אם לא היא אני כבר הייתי מוכנה לדרוש קיסרי כי לא יכלתי לסבול את הכאב. כעבור 4.5 שעות וחתך קטן יצא התינוק המופלא במשקל מעל 3.5 קג. הרגשתי טוב. מפה הדברים שוב התחילו להידרדר, השילייה סירבה לצאת ואחרי שעה לקחו לחדר ניתוח בהרדמה מלאה להוציא אותה באופן ידני. משם יצאתי כמו זומבי: 2 אנטיביוטיקות לשבוע וגם עכשיו, מנות דם כי צנח ההמוגלובין , תרופות להורדת חום ומלא תוספות בקטנה שאי אפשר לזוז בנוח. הייתי בבית החולים שבוע שלם. במחלקה היה נורא, צוות רפואי לא מתחשב בעייפות של היולדות ( צועקים, אפס פרטיות בדיבור עם היולדת, פותחים כל מתגי האור כאילו שיש צורך ובלי לכבות אחרי זה כי ככה נוח להם, שוכחים לסגור וילון ( ולא שאת יכולה לקום כל שניה ולסגור ), בקיצור - גן חיות. ביומיים האחרונים לקחתי מלונית כי הרגשתי שחייבת להתעושש לפני שחוזרים לבית ועושים הכל לבד. יצאתי מבית חולים עם מלא עצות מצוות הרפואי בנוגע לטיפול בתינוק וכבר עכשיו חלק מזה נשבר כמיתוס ולא עובד בשבילנו , אנו מנסים ומגלים דברים בניסוי וטעייה כי כל ילד בא עם ״ספר הוראות משלו״. מאחלת לכולן ללדת תינוקות בריאים מהר ובשלום 🙏

הריון ראשון אחרי 13 שנה של המתנה , עשיתי רק בדיקה ביתית אני בבידוד אחרי חזרה מחו"ל , מחכה לתשובה של בדיקת קורונה כדי שיחריגו אותי לבצע בדיקת בטא , אני מטופלת פוריות ונכנסתי טבעי יש לי בעיות הרמונאליות הפחד שלי שאני צריכה תמיכה הרמונאלית ושאני מאבדת זמן יקר נסיתי לדבר עם כולם אין עזרה מאף גורם , יש לי כאבי בטן קלים זה נורמאלי או שאני צריכה לדאוג , חוץ מזה ישנה כל היום ומעט גלי חום לא מרגישה משהו מעבר , מה הייתן עושות ? סליחה שזה היה ארוך

בנות איזה פיגמות אתן לובשות בהריון? הזמנתי טייצים ומכנסי פיג׳מה מידה מדיום (שבדרכ אני סמול) ואני מרגישה שזה לא נח כי זה לא מכסה את הבטן בכללל

בנות אני שבוע 9 וכבר שבוע אני גמורההה. לא יכולה לתפקד, לא ישנה טוב בלילה, לא יכולה לזוז ביום, לא סובלת את עצמי ... חזה כואב בטירוף ואין לי תאבון כמעט אף פעם. אני לא מקיאה אבל הבחילות גומרות אותי. בא לי להתפתר ולצאת לאבטלה. כל דקה בעבודה זובלת ממש. גם בעלי ממש מסכן כי אני לעושה כלום בבית וגם אין לי כוח לדבר איתו... מישהי מזדהה? מה לעשות? זה עובר??? אוףףף מרגישה כמו ח.. מעוך😰

היי לכם האמהות חייבת ייעוץ דחוף , הילדה בת 2 וחצי . בשלושה ימים האחרונים היא מתעוררת בלילה בין 4 ל 6 וקשה ל לחזור לישון , היא חוזרת לישון שוב ב 6 . למה זה קורה ?

הכנתי פסטה כזה כמו מוקפץ עם ירקות ברוטב סויה וזה. יצא לי מלאאאא , יש מצב להקפיא את זה?🥺