חייבת לפרוק על חמתי... היא מגיעה לפה ל7 פאקינג שעות, יום שלם! ובעלי בכלל עובד. אני איתה לבד עם התינוקת. יום שבו היא מתערבת בכל דבר: למה עכשיו אוכל? עכשיו היא אכלה.. למה את מחליפה לה היא לא עשתה.. מה זה? מה את נותנת לה? למה את מרדימה היא לא עייפה כשהיא תרצה לישון היא כבר תישן.. אני בנאדם סבלני אבל בסוף יום כזה אני רועדת בכל הגוף מעצבים! היא רוצה שאני אשאיר תינוקת בת 4 חודשים ערה ''עוד קצת '' כי ''לא ראתה אותה מלא זמן''. למה שאני אשאיר אותה עייפה 4 שעות כי בא לך לשחק איתה??? היא אומרת שאני לחוצה ויותר מדי הולכת לפי הספר ( בזה שאני מרדימה אותה כל שעתיים) ובסוף אני מתפוצצת, לוקחת אותה בכוח מהידיים שלה ואומרת: היא צריכה לישון! ונכנסת לחדר ומשאירה את האמא בסלון.. בעלי רואה את זה ורב איתי שאני לא נחמדה אליה. זה כואב לו לראות..אני כל כך מבינה אותו וחבל לי, אבל אני לא מצליחה להחזיק את עצמי..אני איתה לבד 7 שעות די! רק רציתי לפרוק.. גם אצלכן בני משפחה מצפים שתחזיקו תינוק קטן ער בשביל שהם יהנו ממנו כמו צעצוע?