פריקההה😥 יום חמישי אני בעלי והילדה רצינו ללכת לידידה שלו מהעבודה ולבלות אנחנו והילדים שלה. אנחנו גרים אצל סבתא שלי וישר התחילה לצרוח עליי שלא נלך ואנחנו מסכנים אותה. ולדבר עליי מאחורי הגב עם סבא שלי באיומים וצרחות. ושאם לא נקשיב לה היא תעיף אותנו תוך שעה ושהיא יודעת להיות רעה. אחרכך התקשרה לאמא שלי אותו סרט רק שאמא שלי לא זרמה איתה. וראוי לציין שלא עניתי וגם לא הגבתי רק אמרתי לה שאדבר על בעלי ואבטל וזה בסדר. ביום שבת שאלתי אותה איך היא לא מפחדת שחברה קרובה שלה באה כי היא נמצאת הרבה ליד אנשים והאנשים האלה עם חיים של חברה צבא וכו. אמרה קיבנמאט קורונה... אני ממש מרגישה שהיא הכפישה אותי והורידה אותי בכל מובן המילה. על כלום סהכ אמרתי לה שבסדר אדבר עם בעלי ונבטל. אנחנו עוד 3 חודשיים עוברים לבית משלנו. אבל מיום חמישי כל בוקר אני קמה בלי מצברוח ודיכאונית. אני שכל פעם עוזרת להם בהכל. ככה היא מרכלת עליי ומכפישה אותי מול אמא שלי, סבא עזבו את שאר הדברים שהיא עושה כמו לנסות להחליט עליי ושאין לי כוח היא עושה לי פרצופים. אני עם ילדה בת כמעט שנה ועובדת בעלי כמעט לא בבית לא תמיד יש לי כוח לסדר ולארגן אני ב20:00 מותשתתת של החיים אין כוח כבר איו. הביטחון שלי והאישיות שלי כבר בריצפה😭😭