מכתב הלידה שלי אלייך טוב אולי קצת מאוחר אבל עדיין.. לפני שבועיים וחצי הבאתי אותך אוצר שלי! כל ההריון הזה לימדת אותי לשמור עלייך הכי טוב, כבר בשבוע 22 גילו שאורך צוואר שלי דינמי ומשם התחיל לו סיפור הריון מעניין מאוד. התחילה הדאגה הזו כלפייך שלא תצאי לי לפני הזמן. חודשים של לשבת בבית רק מהפחד לזוז.. פעמיים של אשפוז להבשלת הריאות הקטנטנות שלך. פתאום מיעוט מי שפיר. אז עוד אשפוז בפחד.. אבל יום למחרת המים הסתדרו, ככה כמה פעמים.. ועכשיו עוד בום קטן.. ההיקף בטן שלך קטן.. עוד משהו שהדאיג אותם, סקירה מורחבת, בדיקת זרימות פעמיים בשבוע וגם הערכת משקל עוד קיצור, עוד מיון, עוד פחדים והמון דאגות (אל תדאגי נתחשבן בחיסכון שלך ;)) בינתיים במיון בלינסון כבר מכירים אותי ודאגנו לוודא שכל צוות ממלא את תפקידו כמו שצריך, בכל זאת.. פעמיים בשבוע היינו הולכים לבקר שם ;) עברנו את שבוע 34 !!!! ישש איזו הקלה אפשר קצת לנשום !! שבוע 35 ווההוו !! שבוע 36 !!! יאאלה חגיגה אבא שלך כבר מחליט שאני חייבת לצאת שנעשה את הקניות כי זהו אני בתשיעי אין יותר תירוצים חח. אז ביום אחד העמיס עליי הכל וזהו סיימנו עם הקניות הולכים למיון שוב לביקורת כי התגעגענו. ושוב אותם מילים, היא קטנה, עכוז, כבר לא בודקים אורך צוואר אבל הוא קצר מאוד. תבואו שבוע 37 בצום יש מצב לקיסרי. רגע !! מה ?! מזתאמרת ?! זה פחות משבוע !!!!! אני כולי בהתרגשות, פחד, ציפייה, הכל ! איך אני עכשיו מעבירה את הזמן עד אז ?! על מה לחשוב ?! זה ניתוח.. זה כואב ?? טוב אל תחשבי על זה לכי ככה על עיוור מה שיהיה יהיה. מגיעים לשבת, יום ראשון נדע אם נראה אותך היום או שבוע הבא !! כל השבת אמא שלך רק דואגת בוכה מפחדת פתאום, כל המחשבות ההזויות מגיעות משום מקום, יאאלה שתצא כבר השבת הזאת!!! הנה מוצ"ש מגיע !! אבא מחייב אותי שנצא שנפיג את המתח ואני בפחד לצאת שמא ח"ו איכשהו זה יוביל לקיסרי חירום. אבל יצאנו, עם עוד זוג והיה נחמד, הגענו לבית התכוננתי כמו שצריך לבואך והלכתי לישון, לפחות ניסיתי ? שיוואוו אבאלה כבר יום ראשון ?? יאללה מתלבשים לוקחים את התיק, יוצאים מהבית באי ידיעה אם נחזור היום או עוד שבוע. מגיעים למיון, מוניטור, הערכת משקל, ותוך כדי ההערכה הוא מסביר כרגיל שאת קצת קטנה (למרות שזה רגיל לגמרי אצלנו) וההיקף בטן גם קטן, הופה יש גם מיעוט "טוב חברים כנראה ניתוח היום". אמא פתאום הבינה שזה קורה, פתאום זה אמיתי ממש!! היום ?! וואו אני לא מעכלת רגע חכו ! בינתיים אבא מתקשר לסבתא שתבוא היא כולה בהתרגשות כבר בדרך ואמא שלך רק בהלם עדיין כמובן שאבא שלך פתאום חטף כאב בטן (בסופו של דבר מרגיש שהוא זה שילד, מבטיחה לך!) סבתא מגיעה, חוזרים למיון, מחתימים אותי על טופס הסכמה ומשם הכל זז מהר, תארגנו אותה לניתוח הרופא אמר, מחליפה בגדים, בדיקת דם, נוזלים, הכל מהר לי מידי רגע חכו ! המתנה של שלוש שעות שמורטת עצבים שלא ידעתי שקיימים!! הנה מגיע מישהו, תעלי על המיטה ניקח אותך. בכי !! אמאל'ה !! מה קורה פה !! למה כולם מחייכים אומרים מזל טוב !! אני נכנסת לניתוח !! אני אצא ממנו ?! איך זה הולך ?! מה קורה פה ?! נכנסים, המרדים מגיע, מסביר מה יהיה ואני בכלל בוהה. נכנסים לחדר ניתוח ! מזה פה ?! אני לבד בתוך עולם של רופאים לא רוצה אני רוצה את בעלי איתי !! אסור מאמי שלי חכי עוד מעט הוא יכנס, בינתיים הסניטר יהיה איתך. הוא היה חמוד, ניסה להרגיע, העביר לי את הזמן, מנסה למשוך תשומת לב שאני לא אתעסק בלראות את המכשירים אבל כמובן שראיתי ורק בכיתי לו מסכן. יאללה זריקה! תתכופפי,תנשמי, עשינו את זה. תשכבי זה ישפיע

תינוקת לא אוכלת בבקשה עזרתכם.. הילדה בת 7 שבועות אכלה עד כה 120 -130 כל 3 שעות , ו פתאום הפסיקה לאכול את הכמות לוקחת כל פעם 20- 60 וזהו מה זה ?

משאבת הנקה אפשר בבקשה המלצה על משאבת חלב בשביל הנקה? דחוף תודה רבה

בנות דחוף עזרתכן אמלה מזההה באלי לבכות

תגידו אני היחידה בשבוע 13 שלא לוקחת חומצה פולית או ברזל? אני מיד מקיאה אחריי זה 🤮

יש פה אולי בנות בהריון שהיו חיוביות לקורונה.. אם כן איך הרגשתן? מה היו התסמינים? ואם אתן יודעות אם זה מסוכן יותר בהריון... שואלת מסקרנות אם למישהי בא לשתף. אני נשמרת אקסטרה בתקופה הזאת.. אבל עדיין יש מעידות