בטא בתחילת היריון לפני יומיים ביום שלישי היה לי בטא 376 היום עשיתי ויש 612 הפרש של 48 שעות האם ההכפלה תקינה???

בנות חייבת תשובה דחןף נקרעתי על הבית ומהרגע שסיימתי סובלת מכאבי גב תחתון ברמה קשהה מאוודדד,קשה עד כדי כך שקשה לי ללכת. אתן יודעות על משחה שמותר למרוח או משהו שיקל על הכאב...לא מסוגלת לסבול אותו עוד

חודש 8 האם מותר לי לאכול אצל בני הדייג ? כי יש פה אוכל גם לא כשר ....

ורמוקס היי בנות איך לקחת את הורמוקס לפי הנחיות הרופא לא ברור לי... רשום לקחת פעם אחת בחודש במשך 3 חודשים ...ואני זוכרת שלקחתי פעם 3 ימים רצוף ואחרי 10 ימים פעם כדור נוסף...עזרה ממנוסות בלבד, תודהה

מחשבות בקול רם... אני כל הזמן צמאה וכל הזמן יש לי פיפי. מעניין אם יש קשר בין השניים... פעם חברה סיפרה שמישהי שאנחנו מכירות נכנסה להריון. אמרתי מזל טוב גמר בכוס. חברה עשתה לי פרצוף ואמרה איכס איך את מדברת. כן פעם הייתי ככה. פעם. פעם חשבתי שכדי להכנס להריון צריך שגבר יגמור בפנים וזהו מוכן. לא היה לי מושג על ביוץ ובכלל שזה לא הכי פשוט. לא כמו שחשבתי. נכנסתי להריון והוא נפל עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד. חמישה. הכאב היה גדול. אבל שישי הצליח. הרבה אושר. אז אני כן יכולה. תודה. תודה. הריון זה לא מה שחשבתי. לא נהנתי לרגע. אין יום כל התשע חודשים שמשהו לא כואב. גם תנועות העובר לא היה לי נעים בכלל ובסוף גם מאוד כואב. לא יכולתי לישון ובכיתי מעייפות מלחץ בבטן מכובד מבצקות ומה לא. ללידה חיכיתי ממש. הייתי מוכנה. ככה לפחות חשבתי. הרגשתי חזקה בגוף ובנפש. אבל הגוף בגד בי. והשתגעתי מרוב הכאב. עברתי כמה דברים בחיי אבל לא חשבתי שהכאב יכול להגיע לרמה כזאת. מכירות שאתן מגיעות לאיפשהו כולם סבלניים בתור בשקט ויש אחד שצורח וכולם מסתכלים עליו? בחיים שלי אבל בחיים לא חשבתי שאני יהיה הצורח הזה. ואני הייתי. אחרי לידה קיבלתי דיכאון. רציתי להתאבד. לא הבנתי מה קורה לי. לא ישנתי לא אכלתי לא התקלחתי. בכיתי ורציתי להתאבד. הרגשתי כל כך בודדה. לבד בכל היקום. תינוק על הידיים שלי שכל כך רציתי אותו לא משמח אותי אני בכלל לא מרגישה כלום. פעם חשבתי שלהניק זה פשוט לשלוף ציצי וזהו מוכן תינוק אוכל חלב אם. לא ידעתי שזאת מלחמה אמיתית. שהפסדתי בגדול. הרגשה שאני פשוט אישה לא מוצלחת שאפילו את זה לא הצלחתי. מה אני שווה בכלל. אפס. בלופים של כאב במחשבות ומראות שחורות, הרגשתי שזה לא יגמר לעולם וככה זה מעכשיו עד סוף החיים שלי. אני. הגוף שלי. תינוק שלי. בעלי. אין משמעות לכלום. הגוף החלים וגם הנשמה. אהבה אינסופית ואושר מתינוק שלי. זוגיות אהבה יחסי מין אני שרופה על בעלי. אני אוהבת חיים. אני אוהבת להיות אמא. זה מדהים. מדהים כמה שינויים כמה עברתי עברנו יחד עם בעלי. פעם חשבתי שציצי נופל בגלל ההנקה. וציצי במידה אחד בכלל לא יכול ליפול. בכללי חשבתי שאני אתרגש משינויים בגוף. ואני לא. מדהים. מקבלת את עצמי ואוהבת עוד יותר. אפילו עם ציצי נפול. יש הרבה דברים ששמעתי על הריון ולידה וגידול ילדים. אבל כל מה שעברתי בכלל לא דומה לסיפורים האלה. אולי אם הייתי קוראת משהו כזה הייתי יותר מוכנה. אולי. אולי לא. סתם מחשבות בקול רם...

אני רוצה היריוןןןן רק החודש התחלנו לנסות והיינו רק יומיים ביחד בחמישי ואתמול ואני לא רוצה להתאכזב אוףףףף😭