קודם כל לפני הכל. תבהירי לבעלך משהו קטן. את אחרי לידה. גם בעלי היה כל היום מציק וכל היום מדברת איתי על זה שאין לי אנרגיות , שאני לא מתייחסת אליו , שאנחנו לא שוכבים. אז הבהרתי לו שוב ושוב , אני-אחרי-לידה! זה משהו שהם לעולם לא יבינו והם צריכים לדעת שלידה זה לא לקבל מכה בציפורן ולהגיד איה ונעלם. ועוד אחרי שאת עוברת לידה לטפל בתינוק .. את ב0 כוחות לעצמך , בטח לא לאחרים. אחרי שהוא הפנים שאת אישה אחרי לידה, אפשר להתחיל להסתכל גם על הצד שלו ☺ זאת אומרת שאין סיבה שלא תשכיבו את הילד לישון, ושעה אחרי תשבו ביחד לאכול משהו או לשתות נס ולדבר על איך עבר היום וכל מיני דברים כאלה. מבינה מאודד שכל מה שאת רוצה אחרי שהוא נרדם זה שקט, אבל מה לעשות צריך גם לתחזק מערכת יחסים אני לא יודעת מה מצבך מבחינת תפרים וכאלה, אבל אם את מרגישה מוכנה לנסות , תגידי לו שאת מתגעגעת אליו ותתחילו להתקדם בנושא המיניות ותשכבו, זה לרוב פותר הכל לבד 😌

תודה אהובה. שכחתי לציין שאני 5 חודשים אחרי לידה ברוך השם ועדין הזוגיות שלנו לא כמו שהייתה פעם.. כיאלו אין כוח כזה כל מה שבא לי בערבים זה את הזמן לעצמי. כל היום אני בפיגמה אין לאן לצאת אין כלום ופשוט אין חשק לכלום.. אנע מנסה לעבוד על עצמי אבל זה קשה.. בא לי שהיחסים בנינו יחזרו להיות כמו פעם מלאים בתשוקה ובילויים וכיףףף

עדיין , אני שלושה חודשים ולפעמים אני אומרת לבעלי מראש שאני 24/7 עם הילדות ובערב למרות שאני רוצה לבלות איתו , אני גם חייבת זמן לעצמי . בגלל זה אני אומרת שכן חשוב לפעמים לשבת ביחד שעה ולבלות יחד אבל גם להבין שיש ימים ככה ויש ימים ככה

אני יכולה לשתף שמתחילת ההיריון אני כבר מותשת. נכנסת למיטה לפעמים גם ב9 בערב. בן הזוג מתבאס... מציעה לשבת לשיחה. להסביר שאתם לא במצב זהה.... הגוף עבר ועובר שינויים וכך גם הנפש....