הפלה בפעם השנייה-פוסט פורקן ופרידה זה כבר כמה ימים שאני רוצה לכתוב, ולא בטוחה איך בכלל מתחילים. הרי כולנו חווינו אובדן ברמה כזו או אחרת.. אבל, לחוות אובדן של תינוק שרק התחיל להתבשל ברחמך בפעם השנייה כבר-זה כבד, לא הגיוני, לא נתפס ולא מתעכל. אז נכון, לא הספקתי להיקשר יותר מדי..בייחוד לא להריון הזה שנגמר ממש לפני שבוע. אבל הטראומה, הכאב, ההורמונים שעולים ויורדים כמו רכבת הרים מטורפת לא נותנים מנוח. המחשבות על ההריון הראשון, מפח הנפש, ההריון עם **** שלי שנתנה אור בחיי ועודנה נותנת (שרק תהיה לי בריאה ושלא תחסר לי וממני לעולם) ואז שוב ההריון הזה שנגמר בדיוק כמו הראשון ואפילו באותו שבוע-מקשה עליי. אני מתקשה לקום אבל קמה, מתקשה לחייך אבל מחייכת..אני מרגישה כל כך הרבה וכלום בו זמנית. נוכחת אבל מנותקת. חושבת על מה אם אבל מיד נוחתת למציאות ומטשטשת כל מחשבה שכזו. אני יודעת שזה ילווה אותי כל חיי וזה בסדר, זה חלק מזה. ועדיין-כרגע עצוב לי, כואב לי ומעצבן לי. אני מרגישה מהלכת על שני עולמות ולא מוצאת את הנחת. ואולי זו מהות החיים? לא להיות בנחת? להיות בכאן ועכשיו ולנצל כל רגע ושנייה כי הם לא יחזרו. גם ילדיי שלא הספקתי להכיר לא יחזרו..הם כנראה לא נועדו להיות איתי כאן אלא שם,למעלה כחלק מתיקון-כך נהוג להאמין..וברור לי שיש אחרות במצב גרוע וכואב משלי ועדיין..כואב לי ועצוב לי.. ה' נתן ה' לקח..
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות👍7 לייקים

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 בפברואר 2021 בשעה 18:54
יקירה! אין לי מילים שיכולות להקהות את הכאב והצער. יש לי רק אפשרות לתת חיבוק ולהיות פה בשבילך ❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 בפברואר 2021 בשעה 19:15
אני קוראת את מילותייך והגוף מצתמרר... לא חושבת שיש מילה שיכולה לנחם במצב כזה.. שולחת חיבוק וירטואלי ומאחלת לך שהריון הבא יהיה תקין ושתצאי פעם הבאה בידיים מלאות ...❤️ חיבוק חיבוק ועוד חיבוק❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 בפברואר 2021 בשעה 19:16
משתתפת בצערך ויודעת כמה זה קשה שולחת לך חיבוק תאפשרי לעצמך להתאבל ותאמיני שזה יעבור ותכנסי עוד פעם להריון תקין ויהיה לך ילדים ... זה קשה יודת וחוויתי את זה מאחלת לך מלא בריאות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אז אחרי 18 יום עיכלתי את כל מה שעברתי ויכולה לספר לכן, ( ארוך...) ההריון שלי היה מסובך מאוד, אין בדיקה שעשיתי ולא אמרו לי שהיא לא תקינה, בסוף אובחנתי עם סכרת הריון כי יצא לי ערך אחד גבולי ונתנו לי תפריט אוכל וזה היה ממש דייטה והקפדתי על זה מאוד, למרות שהייתה לי הרגשה פנימית שאין לי סכרת אבל עשיתי את זה בשבילו שיהיה בריא, הגעתי לשבוע 38+2 בבוקר אחרי מקלחת ישר ירדו לי מים, נסענו לבית חולים, המים ממשיכים לרדת, במוניטור לא היה צירי לידה, ועדיין המים יורדים, אז קבעו זירוז למרות שזה לא היה בתכנון שלי רציתי כל כך שזה יבוא טבעי, אבל צריך ללכת עם ראש פתוח ולקבל הכל, בשעה 15:30 מכניסים אותי לחדר לידה ומתחילים את הזירוז במינון קטן ולאט לאט מגבירים מינון, עד שעה 18:00 הייתי מרגישה צירים אבל לא נוראים ונסבלים, בשעה 18:00 התחיל הציר הראשון הכואב הבלתי נסבל וישר ביקשתי אפידורל, 18:30 הייתי מחוברת לאפידורל ולא הרגשתי כלום, עם פתיחה 4, עד שעה 22:00 לא הייתה התקדמות מהירה הייתי עפ פתיחה 5, בשעה 22:50 הרגשתי לחץ ומשהו בין הרגליים שלי, ואז פתיחה 8, בשעה 23:00 פתיחה מלאה, זה היה כל כך מהר, 23:10 ילדתי, ואז תינוק קטן קטן במשקל 2.340 (למרות שלפני יום הייתה לי הערכת משקל 3.300) ונולד כחול, לא ראיתי אותו ישר לקחו אותו לטיפול נמרץ, הוא לא היה נושם, ואין כמעט סוכר בגוף שלו, יומים הוא נשאר מחובר למכונת הנשמה ולעירוי נוזלים עם מלא סןכר כי היה חסר לו, וגם מחובר לזונדה (בפגיה) , אחרי יומים התחיל להשתפר המצב שלו והוא בלי הנשמה, אבל הייתה הבעיה שלו שהוא לא היה אוכל כמו שצריך, נשאר 8 ימים בפגיה עד שהמצב שלו השתפר והוא אכל כמו שצריך ושחררו אותו, לא היה קל בכלל, כל הזמן הייתי בוכה במיוחד שכרואה אותו מחובר לכל המכונות האלו והוא כל כך קטן, לא מאחלת את זה לאף אחת, שיהיה לכולכן הריון בריא ותקין ולידה קלה, לפעמים הרופאים טועים אז כדאי גם ללכת עם הרגש שלנו❤️
הריון ולידההריון ולידה
💬9 תגובות👍3 לייקים