חייבת לפרוק כי יש לי עצבים בגוף!!! בחודש האחרון אנחנו חווים תקופה לא פשוטה של בעיות שינה לתינוקת. על מנת לשפר את המצב אני קוראת המון,צופה בסרטונים,מתייעצת עם יועצות שינה/אמהות/רופא ילדים ומה לא...בקיצור 24/7 סביב הילדה ,לא זוכרת אפילו מתי ישנתי אבל זה שווה את זה כל עוד זה ישפר את המצב. היום אני שומעת את בעלי מדבר עם אחותי עליי ובעצם אומר לה במילים אחרות שאני לא עושה עבודה טובה ושאני לא מוכנה להקשיב לאף אחד. הוא יודע כמה אני עושה ועובדת כל כך קשה כדי שיהיה לה טוב ובסוף בזמן אמת במקום לגבות אותי מולה ולהגיד לה שזו לא ילדה ראשונה ושהוא סומך עליי שאני עושה את הדבר הנכון הוא מצדיק את כל מה שהיא אמרה. זה כל כך פוגע ומעליב לשמוע דבר כזה בעיקר שאני מוותרת על עצמי רק שיהיה טוב לילדיי ובסוף זה מה שאני שומעת. עכשיו תגידו לי איך להגיב לדבר כזה?