אוף אני כל הזמן מפחדת ! הריון שני שבוע 18 יש לי ילדה בת שנה וחצי בבית ואני כל הזמן מפחדת שאני מתאמצת מידי ! אני מנקה את הבית אני רודפת אחריה אני מרימה אותה אני מטפלת בה אני עושה הכל ואני מפחדת שאני פוגעת בעובר איזה קשה זהההה
הריון ולידההריון ולידה
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 בפברואר 2021 בשעה 13:04
מאמץ כזה לא פוגע בעובר אל תדאגי.. מה שכן, שימי לב שאת לא פוגעת בגב שלך. תשתדלי לעשות הפסקות, לשבת זקופה, להתכופף רק עם הברכיים וכו'..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 בפברואר 2021 בשעה 13:04
וכמובן שאם יש בן זוג בתמונה, שיעזור קצת מה קרהה חח
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 בפברואר 2021 בשעה 13:04
נכון זה לפעמים מפחיד אבל אין מה לעשות, יש לך ילדונת בבית אין ברירה... העובר מוגן והכל בסדר את יכולה להיות רגועה. ואם את מרגישה שאת מתאמצת מדי זה בסדר גם לא לנקות יום אחד ופחות להרים. תגידי לה, לאמא כבד להרים. הילדה שלי ממש מבינה וכבר לא מבקשת שארים

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סיפור הלידה שלי 💜🎀🎀💜 [26.12, 07:17] יונית אסולין: אמרתי אני אספר לך שתביני איך זה הזיה לידה תשיעית ועדיין היה לי מסורבל בטירוף.. כבר שבועיים שהייתי עם צירים לא סדירים הלכתי ניסיתי לשכנע כבר רופאים שיעזרו לי וכלום.. החזירו אותי הביתה כל פעם להמשיך לסבול בבית.. ואז התחיל החופש ביום שני.. פתאום קלטתי את המצב שלי שאני עם הכאבים והבלאגן צריכה לתפקד בבית כרגיל.. אזרתי סוג של אומץ לא תאמיני.. התקשרתי למונית ונסעתי לאמא שלי.. אמרתי לעצמי אני ינוח קצת מקסימום אמא שלי תיקח אותי לאסף הרופא ללדת.. הגעתי לאשקלון באוטו אמא שלי אומרת לי את לא נראית טוב כבר שבועיים שאני (היא) לא ישנה בלילה מהלחץ והמתח עכשיו ניקח אותך למיון כאן ונראה איך התפתח. [26.12, 07:29] יונית אסולין: הגענו לברזילי עם צירים לא סדירים פתיחה של 2 בקושי.. אבל בגלל שראו שאני כאובה אישפזו אותי ללילה להשגחה ועשו לי סטריפינג.. בקיצור בלילה סבלתי ממש בקושי ישנתי בבוקר עוד פעם בדיקות מוניטור הכל אותו דבר צירים לא סדירים עוד פעם עושים סטריפינג אמא שלי חזרה בבוקר מוקדם והתחלנו ללכת עשינו סיבוב של שעות במרכז קניות גם אחותי הגיעה דיברנו וטיילנו ואז חזרנו למחלקה והיתה אחות שם שהיתה ממש טובה היא קראה לרופאה שעשתה לי שוב סטריפינג אבל הפעם זה היה ממש כואב וגם התחיל לי דימום.. והביאה לאמא שלי כדור פיזיו וביקשה שאני אשב עליו לפחות שעה לעשות תרגילים היא לימדה אותי מה לעשות.. ומהרגע שישבתי על הכדור עד הלידה עבר אולי שעה וקצת.. אחרי 5 דקות על הכדור התחילו צירים נוראיים ובלי הפסקה ממש עד שהרגשתי לחץ בכל הגוף וכבר לא יכולתי אבל מהייאוש לא אמרתי לאף אחד ושכבר ממש היה לי קשה לא יכולתי לפתוח את העיניים אמא שלי הקימה שם את כל הצוות על הרגליים.. בדקו אותי היתה פתיחה סהכ של 3 אבל בגלל שראו אותי ככה העבירו אותי מיד לחדר לידה.. מהרגע שנכנסתי לחדר לידה התחרפנתי כבר כאילו כבר זהו התייאשתי ממש יחד עם זה שזה היה כל כך מתיש התחלתי לראות כוכבים וצרחתי את נשמתי.. המיילדת בדקה אותי וקפץ מ3 ל8.. ב10 דקות פלוס מינוס.. ואז ניסו לפקוע את המים לא ככ הצליחו בגלל המיעוט מים ואז שעשו אץ זה המיילדת אמרה לאמא שלי שסירבלו לה את הלידה כי כל הקרומים היו על הראש של התינוקת ולא היה אפשר לעזור לי להוציא ואני הייתי בעולם אחר כבר מותשת בטירוף לא הייתי מסוגלת לשתף פעולה כמעט.. משמיים המיילדת עבדה ועבדה כדי להוציא את הקרומים מהראש וב3 לחיצות שהיו נראות כמו נצח וכאבים הזויים שנראה לי שלא אשכח אותם לנצח היא יצאה הנסיכה הקטנה סוף סוף..
הריון ולידההריון ולידה
💬17 תגובות👍3 לייקים