בנות חייבת לפרוק אני ממש לקראת לידה . הריון ראשון . אני סובלת כ5 שנים מחרדת נשיטה אחרי פרידה קשה שעברתי . משם החיים שלי השתנו והתחלתי לקחת טיפול (ציפרלקס) אחרי ששיחות עם פסיכולגים לא עזרו. 70 אחוז עבר אבל עדין עוברת את זה יום יום ומתמודדת עם זה כל יום. עד עכשיו כשהיה לי הרגשה שמתחיל ההתקף היתי נוסעת במהירות לעבודה של בעלי שעובד 4 דק ממני ופשוט יושבת לידו עד שזה היה עובר ואם זה לא היה עובר גם היתי יושבת שם 3 שעות . עכשיו המחשבה והחרדה והלחץ שעוד שניה מגיע הילד איך אתמודד ????? אם הרגיש את החרדה הנוראית הזאת וארצה ללכת לשם אני לא יוכל ללרדת עם תינוק בלילה בכל שעה זה לא נורמלי אני לא יוכל לעשות דבר כזה! אני צריכה עכשיו לדאוג לו! ולחשוב עליו לפני שבכלל אחשוב על עצמי . כשמתחיל ההתקף אני מרגישה שעומדת להתעלף ואז שאני יוצאת מהר מהבית לכיון של בעלי אני חוזרת לשליטה . מה אעשה עכשיו כשיש ילד אני מפחדת שארגיש ככה ולא ידע מה לעשות.. חוץ מבעלי אני לבד בעיר הזאת לא מכירה אף אחד