אמהות לשנה פלוס הם באמת אוכלים 3 ארוחות מלאות או יותר.... הילד שלי בבוקר אוכל מעדן וגבינה או בקסוק כי חא מסכים משו אחר...ואחרע השנצ אוכל ארוחה שלמה וכל היום פשוט מנשנש או פירות או ירקות או של הצהריים או לחם אבל לא ארוחה ארוחה....עולה במשקל יפה יש לציין...מה איתכן בקטע הזה
אמהותאמהות
💬7 תגובות

תגובות (7)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 בינואר 2021 בשעה 16:19
אני משתדלת לא תמיד הוא זורם אבל יש ימים טובים. 07:30-08:00 בקבוק 10:30-1100 דייסה/חביתה/ שלוליות/פנקייק, מחווה ביוגורט יווני ומנת פרי. בין לבין אוכל פרי או פתי בר. 15:00-16:00 מרק הודו או עוף/ מנת סלמון/ עוף/ בקר ותוספת פחמימות וירק. 18:00 חביתה אם לא אכל ביצה באותו היום/ מאפינס/ שייק פירות ויוגורט. 20:00 בקבוק.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 בינואר 2021 בשעה 16:27
יפה דינהה...הלוואי עלייי אני חצי יום לא בבית והוא אצל אמא שלי אז מה שמנזה היא מביאה לו ..ויותר מזה הוא אוכל רק בידיים לא מסכים שנאכיל אותו אז יוצא שבגלל זה חצי נזרק לרצפה חחחחחח
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 בינואר 2021 בשעה 16:35
גם הוא אצל אמא שלי בגלל זה אוכל 🤣🤣 הוא לא מסכים לאכול בכיסא ? שמעי אולי זה כביכול לא מקובל אבל אנחנו מאכילים מול טלוויזיה לצערי אחרת הוא לא אוכל 🥴
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 בינואר 2021 בשעה 16:50
חחח האמת הוא מת על הכיסא הוא פשוט זורק הכלל הוא לא מוכן שיאכילו אותו כבר חחחח

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

מרגישה לא בנויה להיות אמא-פוסט פריקה אני אמא לילד בן שנה וחצי ובהריון מתקדם (מאד, שבוע 39) וכל כך קשה לי , עד שהגעתי למצב שאני פשוט מתחרטת על הבחירה שלי להפוך להיות אמא. תמיד היה לי ברור שארצה הרבה ילדים, ושאתן את כל כוחי לאמהות, תבינו אני במהות שלי מאד מסורה, ונתתי את כל כולי לגידול הבן שלי אבל בחודשים האחרונים, או אולי מתחילת ההריון אני פשוט מרגישה שאני קורסת. הוא לא ישן נורמאלי (ואני לא מאמינה ביועצות שינה) הוא עקשן , הוא היפרקטיבי,הוא מרדן, עושה כל מה שאסור ולא נותן דקה של מנוח. גם בגן הגננות נותנות לי את ההרגשה שמאד קשה להן איתו. עם זאת הוא ילד שמח וחברותי אבל כ"כ קשה איתו. הזוגיות שלי כבר נהרסה לגמרי כל אחד מאיתנו מאשים את השני שלא עושה מספיק, אני מוגבלת בהריון חודש תשיעי וקמה אלף פעם בלילה לילד. גם כשישנה לידו זה אפילו לא עוזר. ואז הוא מתעורר ב6 ואני עוד צריכה ללכת לעבודה ונס כל יום שאני בכלל מצליחה להגיע ולא להרדם בנהיגה. כל יום מחדש. לא מזמן נשברתי ועזבתי את הבית ואת בעלי להורים שלי (שאין אצלם תנאים בלשון המעטה) הם פינו את החדר שלהם בשבילנו וישנו בסלון שבוע. ואמא שלי גם כבר קרסה. אמרה שהוא ילד קשה ועוד כל מיני דברים שרק שברו אותי יותר. היא לא צעירה ולא יכלתי יותר עם לראות את ההורים שלי מקריבים כל כך הרבה אז חזרתי הביתה. ומאז אני פשוט מנותקת רגשית מהילד. חוזרת הבית מהעבודה ב7 רק כדי לא להתמודד איתו. וכשאני איתו אני רואה כמה הוא התגעגע אלי ואני מלאה ביסןרי מצפון והלב שלי נשבר אבל אני פשוט לא מסוגלת כבר. וגם כשמגיעה רוצה רק שילך כבר לישון. אני מתה מפחד מהלידה הזאת כי איל אסתדר עם 2 ככה ויש לי מלא מצפון על כך שבכלל נכנסתי להריון ואני מרגישה מנותקת מההריון ולא חושבת שאצליח להתחבר לתינוקת בכלל אחרי הלידה. אני ממש מדחיקה את זה שאני עומדת ללדת בכל רגע! ברמות שלא הכנתי כלום כלום ללידה אפילו לא תיק ואני גם לא רוצה להתעסק בזה . אין לי כלום מוכן בשבילה . מרגישה שאני לא מתאימה להיות אמא. שזה גדול עלי. ובעיקר לא מגיע לילדים שלי אמא כמוני.
אמהותאמהות
💬30 תגובות👍2 לייקים