עוקבת

אני נקלטתי להיריון אחרי 4 שנים של ivf בגיל 35. בגיל הזה כבר מרגישים את השעון הביולוגי. היריון עבר תקין. היום בן שנה ו 10. טיפ שלי: להמשיך חיים רגילים. לא לעצור את בחיים בגלל דברים כאלה. תמיד להסתכל קדימה אל המטרה. מה שהיה היה. ולהבין שבסוף זה מגיע.

כשאני אומרת להמשיך כרגיל, הכוונה אם בא לך לעשות ספורט, תמשיכי לעשות ספורט. אם בא לך להירשם עכשיו ללימודים, תירשמי! תעשי מה שטוב לך, מה שיגרום לך לחייך ולממש את עצמך בלי תלות בהיריון.

בינואר 20 נקלטנו להריון ראשון בדרך טבעית, על הנסיון הראשון שלנו.. בפברואר כבר איבדנו את ההריון עוד לפני שראינו דופק - הריון כימי המשכנו לנסות, לא וויתרנו במאי 20 נקלטנו שוב, שמחה גדולה בשבוע8 הלכנו לרופא וראינו שק פחוס, זה לא אמר לנו כלום, יום לאחר מכן הפלה, קשה מאד, פיזית תחושת דיכאון אבדון ואכזבה החלפתי רופא והבנתי ששק פחוס זה לא סימן טוב והיה צריך להזהיר אותנו ממנו... המשכנו עם חיינו, אני דיי מאוכזבת ומבואסת כמובן ב1.8 הקלטתי, טבעי, בלי לתכנן, בלי לספור, בלי לחשוב על זה בכלל והיום ברוך השם חודש שביעי עם דלעת קטנה וחמודה בבטן שאני מתה כבר לחבק ולנשק חזק חזק