קשה לי עם הגיסות שלי. בתחילת הקשר שלי ושל בעלי ניסיתי לבוא לקראתן פעם אחר פעם אבל עכשיו כעבור כמה שנים אני כבר איבדתי כל רצון להתקרב אליהן, כי אני פשוט לא מצליחה לראות איך אני אתחבר לבחורות האלה שהן מאוד שונות מהסטייל של חברות שלי. בחורות בלי עומק, קרות, נובורישיות, קצת ערסיות, שתלטניות, שיפוטיות וקנאיות. נראה לכן שהן מתעניינות בי במהלך ההיריון או איך אני מרגישה? אפילו כשהן רואות אותי הן מובכות בקרבתי וכאילו מה יש לכן להיות מובכות אני מהרגע הראשון רק התעניינתי בכן והחמאתי לכן🤦🏽‍♀️ השיא זה כשהבנתי שאחת מהגיסות (אישתו של אח של בעלי) פשוט מקנאה לבעלי, והוא עיוור לזה. מאז שקלטתי את זה יש לי אליה ממש איבה. אני כשאני רואה על בן אדם שחור זהו מאוד קשה לי לשנות את דעתי עליו, ואני באמת לא יכולה להסביר לכן כמה פעמיםםםם אני ניסיתי להתעניין בבחורות האלה ולהרגיש איתן בנוח אבל זה פשוט לא הולך. כל חג או שבת לפני שהולכים אליהם אני נכנסת לחרדה קשה מהנוכחות שלהן ואז עוד יותר קשה לי לתפקד בקרבתן. לא יודעת מה לעשות אני רואה אותן בערך פעם בשבועיים וגם זה יותר מדי. נ.ב את ההורים של בעלי אני הכי אוהבת בעולם!! אמא שלו אישה מדהימה תמיד מתעניינת, דואגת, מדברת איתי. באמת אישה מקסימה ולבבית. העניין הוא שגיסתו של בעלי גרה עם המשפחה שלה אצלם ביחידת דיוק מעל הבית וכל קפיצה אליהם מחייבת שאני אראה אותה, ולי בא לי להטביע אותה בבריכה אק כדי לא לראות את הפרצופים הנאחסיים שלה🤦🏽‍♀️